*, ש"נ, מ"ר עֲמִידוֹת, שה"פ מן עָמַד, — א) עֲמִידָה במקום, מצב העֹמד, בנגוד לישיבה או להליכה: מקום עמידת תנור וכירים בחצר אין להן חזקה (תוספת ב"ב ב יג). ואמר את האשה הזאת מלמד שאין אומר דבריו אלא בעמידתה (ספרי דבר' רלה). אלא אימא עד על לבבך בעמידה מכאן ואילך לא (ברכ' יג:). אמרה ליה (לר' חייא בר אבא) אימא ישיבתה זו היא עמידתה (יבמ' קו.). ואל תרבה בעמידה שעמידה קשה ללב וכו' אלא שליש בישיבה שליש בעמידה שליש בהילוך (כתוב' קיא.). בשעת גמר דין דברי הכל דיינין בישיבה ובעלי דינין בעמידה (רב הונא, שבוע' ל:). אמר קרא לעמוד לשרת לעמידה בחרתיו ולא לישיבה (רבא אמר רב נחמן, זבח' כג:). — ועֲמִידָה בדין, בבי"ד: עד שלא עמד בדין והשביח אין לו אלא כשעת ניזקו משעמד בדין הכחיש אין לו אלא כשעת עמידת בדין (תוספת' ב"ק ג ה). מתיב ר' יוסי לר' חגיי על דעתך דתימר בעמידת ב"ד הדבר תלוי (ירוש' כתוב' ד א). — ובסהמ"א: מהו שיחזור ויאמר השליח בשעת עמידת הצבור להתפלל ברכו את ד' המבורך וכו' (אוצר הגא' א, לוין 6). וכאשר אמרו מפי סופרים ולא מפי ספרים מפני שנעזרים בדברים שבעל פה בעמידה במקום ההפסקה (ר"י א"ת, הכוזרי ב עב). כי ראובן העומד אצלנו הוא עומד ואין העמידה אז לו אפשרית אבל תדמה לדבר המחייב בזה אז (רמב"ם, מלות ההגיון ד). — ב) *תפלת שמנה עשרה שנאמרת בַּעֲמִידָה: אברהם תקן תפלת שחרית שנ' וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנ' ויעמד פנחס ויפלל (ברכ' כו:). אבל קדוש של עמידה וכו' אינו הדין לאומרו פחות מי' (מס' סופר' טז יב). — ג) °ובמשמ' הפסק התנועה, הפסק ההתפתחות, ועי' עָמַד ט): כשהחלי יהיה בעמידה צריך להנהיג הנהגה מאד דקה (אבוקרט, כ"י ברלין). כדברי המפרש כן בעונות יען היות להם ד' עיתים פרטיים ר"ל ההתחלה עליה עמידה ירידה (שם). וכן עוד נקח ראיה על שהזן זולת המגדל כי אחר העמידה רצוני אחר הארבעים שנה מחיי המין האנושי יסתלק הגדול לגמרי ותשאר ההזנה (ראב"ד, אמו"ר 26). — שני העֲמִידָה: השומן אחר הרזון בשני העמידה הוא מהמין הזה (קאנון א א ו ב). — והפסק האמונה והחקירה, ספקנות: והדעת השנים עשר דעת העמידה אלה האנשים חשבו כי האמת היא שיעמוד האדם ולא יאמין בדבר (ר"י א"ת, או"ד, יח:). — ד) °ובמשמ' השָארות באיזה מקום, שֵכן וישיבה במקום, עי' עָמַד י): והרבה פעמים כשלא היה להם ברור מקום הלידה היה אומר אל תכתבוהו כלל ומקום עמידה נמי אין צריך לכתוב דהא כל גיטין הבאי' ממדינת הים אין כותבין מקום עמידת האשה (תוס' גיט' פ.). — ה) *במשמ' קיום, עי' עָמַד י): אם אין אתה נותן חולו בסיד אין לו עמידה כך אם אין ישראל אין האומות יכולים לעמוד (מד"ר במד' ב). — ובסהמ"א: וכל אלו הכחות מהותיהם כלים בכליון כליהם ואין עמידה אלא למדברת (ר"י א"ת, הכוזרי ה יב). שבגוף אישי האדם דברים מכוונים מהם מה שכוון בהם שמירת אישו ככלי המזון ומהם מה שכוון בהם עמידת מינו (ר"ש א"ת, מו"נ א עב). — ו) *ועֲמִידָה מן מקומו, קימה, עי' עָמַד יב): אמר הקב"ה מפני שיבה תקום וכו' אני הוא שקיימתי עמידת זקן תחילה (ר' סימון, ירוש' בכור' ג ג). ויאמר אליהו התשבי וכו' מלמד שכל עמידות שעמד לפני אחיה השילוני רבו כאילו עמד לפני השכינה (רב, ירוש' ערוב' ה א). — °ועֲמִידָה מן השֵנה: פיר' ר' נתן סבר שזה שאמר דוד קדמו עיני אשמורות לא על השחר שהוא עת עמידת רוב העולם מן השינה אלא על תחלת שעה שלישית מן היום שהיא עת עמידת המלכים (גנזי שכטר ב, גינצבורג 369). — ובמשמ' עֲמִידָה מן הקבר, תחית המתים: תהא עמידתם בקרוב יטה עליהם השלום (JQR. NS. I. 48). — ז) *וכמו הַעֲמָדָה: על דעתיה דרבי יוחנן היה שם שבע עמידו' וששה פירוקין (ירוש', יומ' א א) . המשכן נתקדש בעמידה ובפירוק ובמשיחה (מד"ר במד' יב). — ובסהמ"א: ואחר כן אמר מי צרר מים בשמלה ויהיה מלת שמלה עמידת היסוד ההוא כלומר יסוד המים (ר' זרחי' מברצלונה, משלי ל ד, השחר ב, 307). — ח) ובמשמ' הבנה של איזה ענין, עי' עָמַד יו:) כי קיום המצות כמשפטם מהבנתם ועשייתם לא יהיה כי אם אחרי העמידה על הדקדוק (ר"י א"ת, הרקמה, הקדמ' VI). סגולת זאת הנפש על רוב החכמות העיוניות אשר אין הרצון אלא העמידה על אמתם לבד (העתקות ממאזני העיונים לאבוחמד אלגזלי, או"נ ב, 196). שהעמידה על האמת בהתחלות היא נכבדת מאד (רלב"ג, מלחמות ה', הקדמ').