הַעֲמָדָה

*, ש"נ, —  שה"פ מן העמיד:  שעת העמדה בדין (ב"מ טז.).  העמדה והערכה (תמור' לג.).  העמדת בהמה בפונדקאות של עכו"ם (רש"י ע"ז טו.).  וכבר מנינו למעלה העמדת המלך והכרתת עמלק (סמ"ג מ"ע, סי' קסג). — ב) °במקח וממכר, העמיד המכירה או המתנה בידו של הקונה העמדה גמורה, ר"ל שלא יוכל שום אדם לערער עליה:  ועלי ועל יורשי אחרי לפצות ולהדיח ולהפיץ מעליו כל עורר וטוען בעולם ולהעמיד מכירה זו בחזקתו ובחזקת הבאים מכחו העמדה גמורה ושלימה בלא שום פסדתו בעולם (השטרות לר"י ברצלוני כו).  ועלי להפיץ ולהדיח מעליה כל עורר וטוען עד שאקיים מכירה זו בידה קיום גמור והעמדה גמורה (שטר מכר, ד' תקעד, REJ. 182,227).  ועלינו ועל באי כחנו להעמיד מתנות אלו הנזכרות ביד בננו הנזכר וביד באי כחו העמדה גמורה (ש' הנ"ו, שם 115, 1885). —  ג) במשמ' החזקת זמן:  העמדת השמש והזרחת השמש (תשו' רה"ג בס' טעם זקנ').  ויתחבר מזה כי (כח) המחזיק יצטרך לקבוץ ולהעמדת תכונת קבוץ זמן ארוך (קאנון א א ו ג). —  וובמשמ' הפסקה, מנוחה:  לפי שיש בכל שיר מרוצות והעמדות וצריך להזהר שלא תבוא עמידה באות שבאית (ר"א מלינזנו, מאמ' הליכ' שבא בספ' שתי הידות).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים