קל לא נמצא.

— פֻע', עֻנַּג, מְעֻנָּגָה, אדם מְעֻנָּג, — רגיל בּעֹנֶג, כמו עָנֹג. בנחץ הפעֻלה: הנוה וְהַמְּעֻנָּגָה דמיתי בת ציון (ירמ' ו ב). — ובסהמ"א: ויתנהו בסוגר בחחים בחיים כתיב חי שלשלוהו אלא שהיה מעונג ומת בידן (ערוך ערך חח). משהגדלת השמחה לישראל ובא יום מנוחה ושמחתי לאחר שאני שבע ומעונג ומפונק אינני שוכחך (רש"י סדור תקיג). ומיהו אנשים מעונגים  הרגילין ליטול ידיהן אחר הסעודה ודאי להם מעכבת הנטילה לברך ברכת המזון (תוספת' ברכ' נג:). ולאנשים מעונגים לבד שהקפידו ליטל (הידים) ודאי מעכב (ראב"ד, האשכל א, נט"י וסעודה). — ואמר הפיטן: מענגה ורבה צלחה למלוכה ומעניתה ארכה זה כמה שנים וימים (אבן הראשה, סליח' עשרה בטבת, סדר רע"ג ב, ריג.). הנוה והמעונגה בחשוקות דליותיך נטועות שורק ומעוזקות (גנז' שכט' ג, דודסון 85). — ואמר המשורר: כבודה כבת מלך עדינה מענגה ריח כריח מקטר מר ובשרפה (רשב"ג, מי זאת).

— הִתפע', הִתְעַנֵּג, הִתְעַנְּגוּ, הִתְעַנַּגְתֶּם, הִתְעַנַּג, תִּתְעַנָּג, יִתְעַנָּג, תִּתְעַנַּג, תִּתְעַנָּגוּ, — הִתְעַנֵּג האדם, התרגל בעֹנג, מצא עֹנֶג בהדבר, היה לו הדבר לעֹנֶג, לנחת רוח גדול: הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מֵהִתְעַנֵּג ומרך (דבר' כח נו). — וְהִתְעַנֵּג על, sich ergötzen; se délecter; to take delight: שמעו שמוע אלי ואכלו טוב וְתִתְעַנַּג בדשן נפשכם (ישע' נה ב). אז תִּתְעַנַּג על יי' והרכבתיך על במותי ארץ (שם נח יד). למען תינקו ושבעתם משד תנחמיה למען תמצו וְהִתְעַנַּגְתֶּם מזיו כבודה (שם סו יא). בטח ביי' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה והִתְעַנֵּג על יי' ויתן לך משאלת לבך (תהל' לז ג-ד). כי אז על שדי תִּתְעַנָּג ותשא את אלוה פניך (איוב כב כו). כי מה תקות חנף וכו' אם על שדי יִתְעַנָּג יקרא אלוה בכל עת (שם כז ח-י). — ובמדר': עדיין לא בא בני בזיוו שנשתנה מחליו אלא יתעדן ויתענג בני כשלשה חדשים במאכל ובמשתה (מד"ר שה"ש, הביאני אל בית היין). כל שהוא מתענג בשבת שואל והקב"ה נותן לו משאלותיו (ר' יהושע דסכנים בשם ר' לוי, פסיק' רבת' כג). — ובמשמ' התנהג כעָנֹג, כמפֻנק: בא וראה היאך הצדיקים מתענגים וכו' והם מתענגי' ואומרי' כי אי אפשר לישן במטה הזאת (ר' שבתאי, מדר' תהל' קמט ה, בובר). — ובסהמ"א: והוא (אברהם) מתענג עלי על כן ויתפלל בעדך וחיה (ראב"ע, שמות ז א). זכרו כי עשיר היה מהמתענגים המבלים ימיהם בטוב ואוכלים ושותים וחוגגים (רש"ט פלקירא, המבקש כ).

— פִע', *עִנֵּג, — עשה שיהיה ענֹג, שיתענגו בו: כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים (ר' יוחנן משום ר' יוסי, שבת קיח.). כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו וכו' במה מענגו וכו' (ר' יהודה בשם ר' רב, שם קיח:). עתיד הקב"ה לענגם בגן עדן ולקטר לפניהם מכל הבשמים (מד"ר במדב' יג). — עִנֵּג את השער, עשה שיהיה רך ועָנֹג: תלתן של תרומה שחיפת בה בת כהן את ראשה אין בת ישראל רשאי' לחוף אחריה אבל מענגת1 שערה בשערה (תוספת' תרומו' י). — ואמר הפיטן: ובצדק הגה ערך כי תשא ענגנו בנפש אל רם ונשא (לי ישא, מוסף שבת שקלים). ענג אומנים בטוב מעדנים ותאריך שנים לפני אלהים זרה שופכי דם ואל תהי בסודם כי האדם בצלם אלהים (רשב"ג, אמון יום זה, אזהר', כט).

— הִפע', °הֶעֱנִיג, — כמו פִע': מכל עיוני האדם עיון החכמה הוא יותר שלם ונעלה ומועיל ומעניג (הגמון יוסף כיאנתיס, קיצור תומ' אקינא, א ב, הקדמ', ביה"ס דומיניק' ירושלים).