עָנַד

פ"י, עָנְדֵם, אֶעֶנְדֶנּוּ, — עָנַד התכשיט על הצואר, העטרה על הראש וכד' קָשר וחבש אותו, umbinden; attacher; to bind around: קשרם על לבך תמיד עָנְדַם על גרגרתיך (משלי ו כא). אם לא על שכמי אשאנו אֶעֶנְדֶנּוּ עטרות לו (איוב לא לו). —  ואמר הפיטן: עזרינו נותן כוח ליעף ענדינו אור זוריח ושואף (Kahle,  Masor.d.West, ח). — ואמר המשורר: ומדותי בחכמתו אשר הוא לא מדדהו ולי הון רב והוד מלכות ושם צדק ענדהו (ר"ש הנגיד, אהוב נפשי). ענדוך ענק השיר ולא כן אבל הם בענק שמך ענודות (ר"י הלוי, הפשט הזמן). לבדוק בהודך עטרות ענדתני וברצון עבדיך עד כה פקדתני (ראב"ע, את חפצי מלא). אי שהרן החן אשר על לויותיהם ואי קשר יקר ענדו איה כלי מראה ואי בר נשקו בם רפדו שרים והתפרדו (יעקב בן אלעזר, לא אתמהה על רצחים). שמו רביד לצוארי רבדתיו ועל ראשי עטרות לי ענדתיו ועל לבי בעט ברזל חקקתיו לבל יוכל אמר דמעי מחקתיו (ר"י זבארה, שעשוע', הקד', דודסון 2) — ובינ' פעו': לבשה רוח אז יהודה לבו מלאו גבורה ענודה לחש ויקנא קנאה כבדה (ר' יוסף בר שלמה, אודך כי אנפת, יוצ' שבת א חנכה). סלסולם וצלצולם ענות שירות נקצבים ענודי חן ולוית חן שמחים ולא נעצבים (ארוגי עוז, יוצ' שבת א אחה"פ). היא לראשך חן ועטרת ענודים וסלסלה ותרוממך ותושיבך בין נגידים (ר' אליעזר ברבי נתן אילת אהבים, 34, 1895 .Monatsschr). בשכם חשו עצמות עלי עין ענודים בחמשה מיני זיין (גנז' שכט' ג, דודסון 103). ידבר בה ולא יבוש לעולם במלכי גיא אשר לו הענודה (דה"י יהודי מצרים וא"י ב, מן 85). שמו משה והוא רופא ומשה לחולים מכאב חלים חרדים נשיאות עם צניעות בו ועל גרגרותיו הזמן שמם ענודים (ר"מ דרעי הקראי, לקו"ק נג.). קל וחמר תבין משירת האזינו הענודה (רבנו יפת הלוי, שם, נספחים 21). מעשה כל מצוה עם כל התורה המתייחסת אליה ענודים זה בזה (ר"מ אלשיך, משלי ו כא).

— פִע',° עִנֵּד, — כמו קל: הבינני סודי סתרים ענדני1 שלוש כתרים (משולם בר' קלונימוס, אפיק רנן, יוצ' ב פסח). סמכם בשם יחודך ענדם1 במאודך (אתה מלא, יוצ' שבת זכור). כבדני משוטט בעין רבבותיו ענדוני1 זין כוון לב ועין הביאני אל בית היין (שבתי הקטן, אנעים חדושי שירים, יוצ' א פסח, מחז' איטל' א, קג:).

— הִפע', ° הֶעֱנִיד, — כמו קל: קמים כאפר פזר קדושים הענד בנזר רבדם בשלוש זר (אחור וקדם, יוצ' שבת א אחה"פ). שלחו יד בתורת משה איש האלקים והענדוה עטרות להם (ר"י אברבנאל, פי' יהוש' י, עיון ב).



1 [בדפו' מנֻקד כמו פִע', ואולי צריך לנקד כמו קל]

חיפוש במילון: