עִנְיֵן
°, פ"י, — משך את הלב לענין, עורר תשומת לב, to interst ; interesser; interessieren: הבה נרדה ונבלה שם דעותיהם ונענין רבים בדברי רוח אלה (מנדלי מו"ס, אגדות האדמונים, לוח אחיאסף תרס"ד, 156) הנני מתאמץ לחשב ולענין את מוחי במחשבות מן הצד (אבי דוד, המלין תרס"א, גל. 54).
— הִתפ'; °הִתְעַנְיֵן, עִנְיֵן את עצמו בדבר: נחוץ רק להקשיב היטב להתענין כדבעי (שם).