א. עָנַן

קל לא נמצא.

— פִע', עִנֵּן, עַנֲנִי, — עִנֵּן- עָנָן, עשה עָנָן: והיה בְעַנֲנִי1 ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן (בראש' ט יד).

— פֻע' *עֻנַּן, רק בינ' מְעֻנָּן, מעונן, °מעוננים — מכֻסה בעננים, אָפל, bewölkt; nuageux; cloudy: אין רואים הנגעים בשחרית ובין הערביי' ולא בתוך הבית ולא ביום המעונן לפי שהכהה נראית עזה (נגע' ב ב). גזירה משום יום המעונן (רבא, פסח' יב:). יום המעונן היה ומפציע לכאן ולכאן (דבי ר' ישמעאל, יומא כח:). אמר לו שמעיה לאבטליון אבטליון אחי בכל יום הבית מאיר והיום אפל שמא יום המעונן הוא (שם לה:). — ובסהמ"א: וכן משמע מדברי רב שרירא גאון שכתוב בספר המקצועות מעשה שהיה בימי אבותינו הקדומים ז"ל פ"א ע"ש היה יום המעונן וכסבורין העם שחשיכה והדליקו את הנירות וכו' (אור זרוע לרי"צ מוינה ב, ערב שבת, ה:). בעת שהיו שלשה ימים מעוננים ולא נראתה חמה בהם ולא כוכבים אותה העת צריכין לברך עליהן בעת שיתראו וזולתי זו העת לא (ר"ח, אוצ' הגא' א, נספ', לוין 65).

— נִפע', °נֶעֱנַן, — כמו פֻע': כבודך בין שני כרוביה להענן (רסע"ג, אנכי אש, אזהר', מעשי ידי גאונ' קדמונ' ב, 39).

— הִפע', °הֶעֱנִין, — כמו פע': והט אזן לשועת מתחנן ולב עגום תרנין אם פניך לא תענין מאומה לא אבקש בלתי קשב (מנחם בן סרוק, אגרת אל חסדאי).

— הִתפ', °הִתְעַנֵּן, — נעשה ענן: כשהאויר יתענן עד הגיעו לארץ שאז יתרשם הקשת בכלו (ר"י אברבנאל, פי' התורה, נח, ד"ה את קשתי נתתי).



1 [אמר ראב"ע וז"ל: קל הנו"ן והיה ראוי להדגש בעבור שהוא מבנין הכבד, ע"כ.]

חיפוש במילון: