עֹנֵן

ש"ז, מ"ר עֹנְנִים, כנ' עֹנְנֵיכֶם, — כמו מְעֹונֵן1: כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם וְעֹנְנִים כפלשתים (ישע' ב ו). ואתם אל תשמעו אל נביאיכם ואל קסמיכם ואל חלמתיכם ועל עֹנְנֵיכֶם ואל כשפיכם (ירמ' כז ט).



1 [בהשמטת מ"ם הבנין.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים