°, — נק' מן עֹפֶר, ובמליצת השיר כנוי לאהובה: עפרת שניר ארכה תנומתך עלי ערש חלי התנערי התעוררי (ר"ש הנגיד, מלכה רשעה, הרכבי, א). בואי עפרת טירות אלי כי כל נעם בימינך בא (רמב"ע, התרשיש ב י). ראה מה נעמה עפרה תשורר עלי כנור ותופפות עלמות (שם פד). דוד בחלום נטה ללון בחיק עפרה מה נעמה מטה לו החלום פתרה (ר"י הלוי, דוד בחלום נטה). יום באה עפרת היופי אלי בצעיף החן צמה נמתי הסירי מסך מפניך יפה תמה (ר"מ דרעי, יום באה, לקו"ק פד). נפשי פדות עפרה לזר תקרב תכין בפניה ללכדו ארב (ר"ש זבארה, שעשוע' יב, דודסון 135). איך אחשוק עוד בבנות החן ותהי עפרת חן בי לויה (עמנו', מחב' ד). לא שגבה עפרה ממני לא תבצר עיר ציונה אם תסתתר במסתרים האנכי לא אראנה (שם). יום בהנשא עפרה לחסיל אמרו מה אל כימה וכסיל (שם ז).