°, עֹפַרְתִּיִּי, ת"ז, מ"ר עֹפַרְתִּיִּים, — של עֹפֶרֶת, כצבע עפרת: והמראה העפרתיי (של שמרי השתן) אמנם יולד מקור לבד (פרקי משה לרמב"ם ה, כ"י ביהמ"ד שכטר). לוח המלמד אדם דעת מראות השתן וכו' עיפרתי1 כעופרת ממש (ר"ט כ"ץ, מעשה טוביה, ארץ חדשה, פח.). פניהם ועורם מזוהמים ושפתותיהם עפרתיים (ר"י עמדין, בירת מגדל עוז, צט.).