°1, עֲצַבִּיִּי, ש"ז, מ"ר עֲצַבִּיִּים, — של העצב, מטבע העצב, nervig; nerveux; nervous: העצב הנקרא (אלחג"ב) והוא הטרפשות הנה ראשו באמצעיתו והוא המקום העצביי מהטרפשות אשר בו יתחברו חלקי העצב (פרקי משה לרמב"ם א). וההפלגה במשגל יזיק בעצבים ויפסידם והרגלים הם איברי' עצביי' ולזאת הסבה לא יקרה לסריסי' כאב הנקרס בעבור שהם לא יעשו המשגל (ר"מ אלדבי, ש"א ד,  סח.). קרומי העורקים האפקים לא בעצמיותם העצבי (קאנון א א ג א). והופקד לכל אחד משני הענינים עוד עור עצביי והחצוני בשריי וכו' (שם למוד ה, במהות האבר). הקרומות והם גשמים ארוגים מפתילים עצביים בלתי מוחשים (שם). ואלו היה עצביי יותר אז יהיה יותר משתתף למוח (קאנון ג כא א א). וגרם המעים עצבי כפול (ר"מ בר זרח, צדה לדרך א יג (כד)). ולפי שהרחם עצביי יהיה ארוך או יתקבץ יותר כפי הנצרך (ר"ט כ"ץ, מעשה טוביה, גן  נעול א, קיח.).