*, עוצבה, עוצבא, עיצבה, ש"נ, — שטיח של עור, מכסה המרכבה1, Reisedecke; couverture de voyage; travelling rug: כל מקום שאין חסרון מלאכה מחשבה מטמאתן וכל מקום שיש חסרון מלאכה אין מחשבה מטמאתן אלא העוצבה2 (כלים כו ז). והלא עוצבה3 שנו כאן ועוצבה אין צריכה קיצוע (רבב"ח, ב"ק סו:). עוצבא4 שחשב עליה לקצעה טהורה עד שיקציענה (שמעון בן מנסיא, זבח' צד.).
1 [כך פרש ה(ערוך ערך אברזין), וכן הרמב"ם והר"ש בכלים. ורש"י (בזבח') מפרש, וז"ל: שטיח לאכול עליו או לשכב עליו ורובו מן העור ויש שעושין מן הבגד, ע"כ. ובב"ק פרש, וז"ל: דולבקי שאוכלין עליו וכעין שולחן הוא, ע"כ.]
2 [בב"ק הגרסה: העיצבה, ובערוך: העוצבא, ובמדב"מ: העצבה.]
3 [כך הגרסה בכ"י מינכן ובר"ש כלים (שם) ובדפו': עיצבא. ובערוך: עוצבא.]
4 [בתוספת' צוק"מ (תוספתא כלים ב"ב ד י), הגרסה: אצבע. ובר"ש כלים (שם): עוצבה.]