°, ש"ז, מ"ר עַצְבָנִים, — א) כמועָצֵב, מלא עצבות: ולא יהיו שניהם לא דכורים ולא עצלנים ולא עצבנים ולא אחד מהן (רמב"ם, דעות ה ד). בעלי יגונים ועצבנים (ר"י עמדין, בירת מגדל, צט:). — ב) בעל עֲצַבִּים, גבור חזק: ואם הביט אליו מאדים והיה טוב יהיה בעל התשואות וכו' אוהב הכבוד עצבן בעל צווי (ר"י הכהן מטוליטילא, אותו' השמ', משפטי הכוכ' ג, ט:). ואם היה הכוכב העושה שררות על הנפש מאדים לבדו יהיה הנולד חזק עצבן יש חולי מסוכן מאד בעצורו נכנע בוטח בגבורתו בז לדברים מנצח (שם).