° 1, ש"ז, מ"ר, עֲצָלִים, שָׁרִיר, גיד שתחת עור הגוף שמשמש לתנועה, Muskel; muscle: כאשר יתנועע האדם ממקום למקום ויחשוב חושב שהמתנועע הוא המניע ואיננו כן אבל המתנועע אשר לא יניע דבר הוא העצמות ויניעו הם המיתרים ומניע המיתרים העצלים ומניע העצלים הגידים המשתרגים בהם וכו' (ראב"ד, אמו"ר 19). והנתיב הב' נמשך מהנקב שהוא בין החוליא הא' והב' ויעלה עד שיתדבק בעור הראש ויתן לו חוש המשוש ויגיע גם כן לעצלים אשר בעינים ולפנים והוא ממשיך להם התנועה (ראב"ד, פי' ספ' יצירה א א). העצל הוא כלי לתנועה לבד ואינו הוא כלי להרגש לפי שכל תנועה רצונית לא תהי אלא בעצל (פרקי משה להרמב"ם א). במספר האברים והעצלים והעורקים והמיתרים (רלב"ג, מלחמ' ה' א ז). בענין אבריו ועורקיו וגידיו ועצמיו ועצליו (שם יב). אבל יצטרך עם זה אל רצון מתחדש ישולח מכח חשוקיי כדי שיתנועע ממנו הכח המניע לעצלים ולעצבים (ר"מ הנרבוני, מו"נ א נב). וכאשר יחדש הקווץ  בעצל העפעף יסגר ואם בעצל העין יתעוות העין (הוא, ארח חיים ג י, כ"י ביהמ"ד שכטר). אבל סוג הבשר שהיה קורא אותו גאלינוס עצל והוא הגידים המעורבים מעצבים ובשר היא אבר שהיא אצלו כלי לתנועה המקומית (נתן פלקירא, צרי הגוף, כ"י בריט' מוז'). ושאר הזוג הזה יביא העצל אחורי הצואר והעצל הרחב יביא להם התנועה וכו' וכבר יתערבו בו כמו כן עצלי הצדעים ועצלי האזנים וכו' והחלק הגדול ממנו יכפול לאחור וישקע בעומק העצל עד שיגיע אל הסנאסן (קאנון א א ג ג). כי העצב כשהוא קרוב אל האבר המתנועע יתמלא בשר ויקרא עצל ויתפשט העצב אחר העצל ואז יקרא מיתר (רשב"ץ דוראן, מגן אבות, חלק יעקב ד, נז:). כדי לעיין יפה בכל הגידין וכו' עצבים ועצלים וכו' (יעב"ץ, שו"ת א, לד.).