ש"נ, — סגולת מי שהוא עָצֵל, Faulheit; paresse; indolence, laziness: עַצְלָה תפיל תרדמה (משלי יט יה). — ובסהמ"א: וכן שתי המדות העצלה והחריצות ומקום השמוש בעצלה בתאוות הבהמיות אשר הנאותיהם חולפות מן האדם וכו' (ר"י א"ת, חו"ה, עבוד' האלהים י). הזהר מן העצלה והרפיון ואל תסמוך על זולתך כי הטוב והרע ביכולתך (שם, יחוד המעשה ה). ואין מה שזכרתיו שלא פגעתי מחכמי הקבלה מי שאבטח בקבלתו מקצורי ועצלתי לדרוש ולחקור כי אתם ידעתם חקרי והשתדלותי על הדרישה מימי עלומי (הוא, הרקמה כב). והכל משל לעצלה מבקשת החכמה (ר"ש א"ת, מו"נ א לד). התמדת הבריאות תהיה להשמר מהמלוי מהמאכל ובעזיבת עצלת התנועה (רש"ט פלקירא, אגרת החלום, JQR. NS. I. 474). שמצאנו שכחה בעצל על העצלה בחרישה בזמן החורף ועל העצלה באגירת הלחם בקציר ובקיץ (ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמיד', קסז.). — ואמר הפיטן: והשכים (אברהם) כבקר ולא נתעצל בעצלה וחבש החמור בעצמו בגילה (אשר מי יעשה כמעשיך, יוצ' ב ר"ה). — ואמר המליץ: אמרתי כמה טובות נעדרות מהאדם בעבור העצלה והאיחור (ר"י זבארה, שעשוע' ח, דודסון 83). אמר הששי רוע העולם הזה והבא בשני דברים העניות ועצלה וטוב בעושר ובזריזות (ר"י חריזי, מוסר' הפילוסופ' א יד). — ומשל: טובה עצלת השתיקה מעצלת הדיבור (המאירי, בית הבחירה לאבות א יח).