ש"נ, — כמו עַצְלָה: צופיה הילכות ביתה ולחם עַצְלוּת לא תאכל (משלי לא כז). — ובתלמו': שזה נושא עצלותו של זה וזה נושא עצלותו של זה (רבי יוחנן, ירוש' כלא' ח ד). אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק וכו' (ברכ' לא.). מי גרם לכם שאעלה מבבל ואהיה נשיא עליכם עצלות שהיתה בכם שלא שמשתם שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון (פסח' סו.). — ובסהמ"א: ואינם מעלים על מחשבתם להבין אמתת ענין מה שיעבירו על לשונם מפני הסכלות והעצלות (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד ב). ואיך אמאס מי שאהבו האלהים ואגנה מי ששבחו הבורא ולא די לי עצלותי לקיים עבודתו כמוהו עד שאשטום מי שיעבדהו (שם, יחוד המעשה ה). השער הרביעי במדת המורך והעצלות (הוא, תק' מדה"נ לרשב"ג, כו). ואנחנו כמעט נטיו רגלינו מן האמת המסור לנו מפי השם וזה מפני עצלותנו בקראנו התורה קריאה חלושה כקריאת נערים (ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמיד', הקד', ה.). — ואמר המליץ: לדמיון איש לתאר רום שחקים במו שפלות וסבובם בעצלות (עמנו', מחב' ח).