° 1, פ"י, — סָחַט, pressen; presser; to press, squeeze: קפיפות שעוצרין בהן הזיתים (ערוך ערך קטב).

נִפע', °נֶעֱצַר, — שעצרו וסחטו אותו: המוכר בית הבד מכר וכו', ואת הים שהשמן יורד לתוכו כשנעצר במקור נדפס "כל שנעצר" (טוחו"מ מכירה רטו ד).

— פִע', °עִצֵר, — כמו קל: והוא שיצא מהן קצת לחלוחית כשמעצירין אותן (שם, קדוש' רעב).

— הִתפ', °הִתְעַצֵּר, — כמו נִפע': כשיש לו (להספוג) בית אחיזה ואוחזין אותו בו אינו מתעצר ולא נסחט כשמסתפגין בו (ר"ש א"ת, פי' המשנ' לרמב"ם, שבת, קמג.). — ובמשמ' התעבה, נעשה עבה וסמיך: והעצור הוא התקבץ הגוף אל עצמו והתדבק חלקיו והמתעצר יתעצר מפני אחת משתי סיבות אם שלא היו חלקיו בלתי אפשר שיתקרבו וכשיתקרבו מפועל מתחדש עליו יאמר אז שנתעצר (הוא, אותות השמים ד, כ"י ביה"ס כזנתנסי).