1, ש"ז, הרוחה של רכוש וחיים טובים, Wohlhaben, Reichtum;aisance, opulence; prosperity: ויראו את העם אשר בקרבה יושבת לבטח במשפט צידנים שקט ובטח ואין מכלים דבר בארץ יורש עֶצֶר2 ורחקים המה מצידנים ודבר אין להם עם אדם (שפט' יח ז). — ובמשמ' °שלטון: כי באמרי פיו הוא אמר ויהי הוא בקול ממשלה וברוח עצר (כהנת אברהם א לג ט). — ובמשמ' בן מלך: לא יירש העצר רק הישר בעיני הנסיכים (ר"ש בלוך, שבי"ע ב, לז.). — יורש עֶצֶר, בן המלך היורש את כסא המלוכה: הנותן תשועה למלכים וכו' הוא יברך וישמור וכו' את אדונינו הקיסר וכו' ובנו יורש עצר וכו' (מי שברך להקיסר, תפלת שבת).
1 בערב' ע'צִ'ר غضر, ע'צ'ארה غضارة, ועי' הערה לקמן.
2 כך הנוסחה המסורה, ונחלקו בפרוש מלה זו הקדמונים והחדשים. השבע' ϑησαυϱός, במשמ': אוצר. וולג': opum, כמו השבע'. מתרגום עקילס לא נשאר תרגום פסוק זה. מנחם חבר עצר זה עם זה יעצר בעמי, כנראה במשמ' שלטון. וכן ריב"ג ורד"ק. רש"י: יורשין מועטין, כמו ת"י. והנה דחק פרוש עצר במשמ' מלוכה וכמו"כ במשמ' מועט נראה גלוי לעין, כי אין כאן מקום כלל לא לענין מלוכה ולא לענין קטנות, רק מה שתרגמו השבעים ולפיהם הירונ' כאן במקומו, כמו שמעיד ע"ז ספור האנשים בפסוק י: מקום אשר אין שם מחסור כל דבר אשר בארץ. וכבר אמרו קצת החדשים כי השבע' קראו אולי אוצר במקום עצר, וקצת החדשים הגיהו עשר במקום עצר. אך אין צרך בכל זה, כי עצם המלה עצר של נוסחת המסורה משמשת בערב' במשמ' הרוחה וטיב החיים, והיא המלה ע'צ'ר שנרשמה למעלה, ויאמרו: עיש עַ'צִ'ר, חיים בהרוחה ובשפע של טובה, וכבר העיר על זה גזנ'. ואעפ"י שעוד בזה לא נרפאה מליצת הכתוב, ובפרט המלה יורש קשה כאן, מכל מקום במשמ' המלה עצר כאן אין לפקפק, ורגלים לדבר כי המלה יורש משֻבשת. [הנראה שיורש עצר הוא שבוש של אשר בארץ, והוא כפל של בארץ, עי' (סגל, תרביץ ב, עמ' 19).