ש"ז, — כמו א. עֶצֶר: נגש והוא נענה ולא יפתח פיו כשה לטבח יובל וכרחל לפני גזזיה נאלמה ולא יפתח פיו מֵעֹצֶר וממשפט לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזר מארץ חיים מפשע עמי נגע למו (ישע' נג ז-ח). — ובסהמ"א: סר מעליהם הוד מלכות וימשכו עליהם ימי עוצר ומשפט ואותותם לא נראו בארץ מנחם בן סרוק, מכתב ר' חסדאי למלך הכוזרים. — ובשתי המשמ' של שלטון ושל עֹשר: עשר אתן לך ועוצר עוצר טובות בקץ אושר (יוסף פינסו, אסירי התקוה, ז:).