ש"נ, סמ' עָקַת — צוקה ולחץBedrängnis; oppression; pressure: מקול אויב מפני עָקַת רשע כי ימיטו עלי און ובאף ישטמוני (תהל' נה ד). —  ובמדר': אלו גריסין של פול שבאין על עקת נפש (ילק' בראש' קנב). — ובסהמ"א: מעקה טעמו ידוע מהמקום ואין ריע לו ומדקדק הוציאו מגזרת עקת רשע והביא עצמו בעקה (ראב"ע דבר' כב ח). — ואמר המשורר: ויהי לזעוה הבא מזעון ורבה עקת הבא מעקן (הוא, חי בן מקיץ). — ומ"ר עָקוֹת: כאשר ראה העקות העת ושלא יגיע לו מהמשתתפים עמו בדת עזר כי אם התנגדות וכו' (ר"מ הנרבוני, המאמר בבחירה, ד"ח מא). — בית עָקָה: ואני עמדתי מרעיד תצילנה שתי אזני יצאתי מבית עקתי בשמעי קול הברה (ר"ש דדבר"ש, מנח' קנא' לאבא מרי מא).