ב. עָקָה

°, קל לא נמצא.

— פִע', °עִקָּה, — הֵעִיק והציק: פנה אל רהבים ושטי כזב כדמות כלים  יעקוהו אל ההצלחה המדומית (ר"מ הנרבוני, המאמר בבחירה, ד"ח מא).— ואמר המליץ: על מתני תשים מועקה ותשליך עלי את המעקה לפני פעמי תחפור העוקה ואת נפשי העניה תעקה (ר' עזרא הבבלי, תוכח' מוסר יא).

— פֻע', °עֻקָּה, רק בינ' מְעֻקֶּה: מאשפות ירים רש ואיש תככים ומעקה נופלים סומך וזוקף כפוף מיסר ונלקה (ר' יצחק, אזנך הטה, סליח' ה עי"ת).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים