עִקּוּבָה

° 1, עיקובה, ש"נ, — עִקּוּם, עֲקִיבָה: כתב אפלאטון מי שצמחו2 עגול נוטה אל פאת פניו הוא רוגז כל דבריו ועניניו ואם ישר בלא עיקובה הוא בעל מריבה (ר"מ אלדבי, ש"א ד, מז::).



1 [נראה שצ"ל עִקּוּב, ש"ז.]

2 [אולי שמצחו וטעות דפוס היא.]

חיפוש במילון: