א. עָקוֹב
*, ש"ז, — אולי מקום אצל הגרן: אם באו1 עד שלא תחזור חלילה עומדין על העקוב2 ונוטלין (רשב"א, תוספת' פאה ד ג).
1 [הכהנים אל הגרן לקבל מתנות כהונה ולויה.]
2 [ר"א שוארץ בפרושו הגיון אריה פרש, וז"ל: סמוך למחיצת הגרן מקום שאין דשין בו, ע"כ. ורש"י פין בהאוצר, פרש: מקום דריסת הרגל, ואולי הוא כמו עָקֵב, כלו' עומדים במקומם. המלונים התלמודיים לא הביאו ערך זה כלל.]