ב. עֲרָבָה
*, ש"נ, מ"ר, עֲרָבוֹת,— כמו ב. עֶרֶב: העשירים מביאים ביכורים בקלתות של כסף ושל זהב ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה (ספרי דבר' ש). — ובפרט העֲרָבָה שנצריה נִקחים יחד עם הלולב: ערבה גזולה ויבשה פסולה (סוכ' ג ג). לולב וערבה ששה ושבעה וכו' יום השביעי של ערבה שחל להיות בשבת וכו' (שם ד א). ערבה של בעל ושבהרים כשירה וכו' איזו היא ערבה פסולה קנה שלה לבן עלה שלה עגול (תוספת' שם ב ז). איזהו ערבה ואיזהו צפצפה ערבה קנה שלה אדום ועלה שלה משוך ופיה חלק (סוכ' לד.). — חבוט עֲרָבָה: שאין ביתוסין מודין שחיבוט ערבה דוחה את השבת (תוספת' שם ג א).— ומ"ר: שלושה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד (שם משנ' ג ד). — ובשתי המשמ' יחד, ואמר המשורר: ובהביאם ערבה שת ערבה לבן עבדו כעיר חומות וחלים (ר"ש הנגיד, הלי תעש).