ג. עֲרָבָה

ש"נ, רק מ"ר עֲרָבוֹת, — שם מליצי לשמים1: שירו לאלהים זמרו שמו סלו לרכב בָּעֲֲרָבוֹת ביה שמו ועלזו לפניו (תהל' סח ה). — *שם של הרקיע השביעי העליון: א"ר יהודה שני רקיעים הן וכו' ר"ל אמר שבעה ואלו הן וילון וכו' מכון ערבות וכו' ערבות שבו צדק משפט וצדקה וכו' (חגי' יב:). — ובסהמ"א: וכן לרוכב בערבות ענינו השליט על ערבות והוא הגלגל העליון המקיף בכל וכו' אמנם המכוון הנה הראותם תמיד שערבות הוא למעלה מן הכל (ר"ש א"ת, מו"נ א ע). ובפרקי רבי אליעזר אמרו שבעה רקיעים ברא הקב"ה ומכולם לא בחר כסא כבוד למלכותו אלא ערבות שנאמר סולו לרוכב בערבות (שם). ועוד כתיב אתה עשיתה את השמי' ושמי השמים וכל צבאם וי"א כי הוא הנקר' ערבות (ר"י הישראלי, יסוד עולם ב א). — ושם אחד הגלגלים: ולמה בערבות לא כוכב ולא מזל (ראב"ע, שאלות, כהנא ב, 22). הגלגל העליון הנקרא ערבות (ר"י אברבנאל, שמים חדשים ד ה). וקרוב לשמוע כי על כן נקרא הגלגל התשיעי ערבות על שם ערבות הנגון הנמשך ממנו (ר"י מוסקאטו, נפוצ' יהודה א, א:). — ואמר המשורר: אצולה לפנים בכסא ערבות לארץ משוכה בחבלי אהבות (ראב"ע, אצולה לפנים). אל רוכב ערבות ושמי השמים מסלול בערבות שים לירושלים (ר"י נג'ארה, אודך יום חדותי, עולת חדש נד).



1 [כך פרשו קדמונינו ע"פ הגמרא וחפשו טעמים שונים למליצה זו, עי' ריב"ג, ראב"ע ורד"ק. והשבע' והפש' והוולג' תרגמו כמו מערב השמש. וסומכ' תרגם ἐν τῇ ἀοιϰήτῳ, במדבר, כמו א. ערבה. וכן החדשים.]

ערכים קשורים