*, פ"י, — כמו ו. עָרַב פִע': הדראולים לא היו במקדש מפני שמערבב את הקול ומקלקל את הנעימה (רשב"ג, תוספת' ערכ' א יד). ויהומם הממם וערבבם נטל מגפות שלהם ולא היו יודעים מה היו עושים (מכי' בשלח ב ב). ויהם את מחנה מצרים הממן ערבבן נטל סגניות שלהם ולא היו יודעים מה הן עושין (שם ה). מה עשה משה עירבב את המזלות (ירוש' ר"ה ג ח). למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין כדי לערבב השטן (ר' יצחק, ר"ה טז:). למלך שהיה משיא בתו ונמצא בשושבינה דבר של שמצא אמר המלך אם הורגו אני עכשיו אני מערבב שמחת בתי (ר' מאיר, מד"ר ויקר' כ). — ובסהמ"א: שכל מקום שאינו [רא]וי לערבבו עם שלו להיות אחד אין בו משום דינא דבר מצרא (גנזי שכטר ב, גינצבורג 125). ולמה לא גילה לו מתחלה שלא לערבבו פתאום ותזוח דעתו עליו ותטרף (רש"י, בראש' כב ב). למה איחר מלהראותו מיד כדי שלא יאמרו הממו וערבבו פתאום וטרף דעתו (שם ד). ויריעו בשופרות תרועה לערבב שטני (ר"י הלוי, אתה כוננת). ושטן תערבב ופי עולה תבלום (שם). והששי שבעל הכימיא"ה אינו בטוח מהחליים והמדויים שמערבבין עליו שמחתו בעשרו (ר"י א"ת, חו"ה, הבטחון, פתיח'). שישתדל (היצר) לספק עליך אמתותך ולשבש מה שנתברר לך ולערבב את נפשך במחשבות כזבים (שם, יחוד המעשה ה). 

— פֻעלל, *עֻרְבַּב, רק בינ' מְעֻרְבָּב, מעורבב, — שערבבו אותו: יותן נחלתו שומע אני מעורבבים ת"ל בגורל (ספרי במד' קלב). כשהנחיל הקב"ה העולם לאומות העולם פירש תחומן לכל אומה ואומה כדי שלא יחיו מעורבבים שילח בני גומר לגומר ובני מגוג למגוג (שם, דבר' שיא). אף על פי כן לא היו יושבין מעורבבין אלא יושבין כל אומנות ואומנות בפני עצמה (ירוש' סוכ' ה א). היו עליה (בני ישראל בא"י) ולא היו מעורבבין שבט יהודה בבנימין וכו' (שם גיט' ד ג). מה מעורבב השחוק שאומות העולם שוחקים בבתי קרקסיאות ובבתי תיאטריאות שלהם (מד"ר קהל', לשחוק אמרתי). — ובסהמ"א: מהו שיכנסו בני אדם לבית המשתה או לגמילות חסדים ויאכלו בסעודה האנשים עם הנשים מעורבבין כך המעשה אם בזמן שהנשים יושבות כאחת בפני עצמן והאנשים בפני עצמן מותרין וכו' אבל אסורין הן בסעודה בזמן שהן מעורבבין אלו ואלו (מעשים לבני א"י, תרביץ א, 97). ונשאר המקום שמארבע רוחותיה מעורבב כולו כאחד שאינו מחותך בתלמים (תשו' הגא' הרכבי תכה). שלא יהיו מעורבבין שבט בשבט אלא כולין יושבים כתקנן (רמב"ם, שמיטה ויובל י ח). עזרת הנשים היתה מוקפת גזוזטרא כדי שיהיו הנשים רואות מלמעלן והאנשים מלמטן כדי שלא יהיו מעורבבין (הוא, בית הבחירה ה ט). מי שראיית עינו מעורבבת עד שרואה את החדר ואת העלייה כאחת וכו' הואיל ויש בין שתיהן שינוי מ"מ פסול (הוא, ביאת המקדש ח ו). כרם שאינו נטוע שורות שורות אלא מעורבב אם יש בו לכוין שתים כנגד שלש הרי זה כרם (הוא, כלאים ז ט). — ואמר הפיטן: כונו רמז למינהו בלי צאת מערבבים כי טוב פעמים בפרשה כתובים (אשיחה בדברי, יוצ' שבת ד אחה"פ). — ובמשמ' מבלבל המֹח: הוללים משתטים ובלשון משנה מעורבבין (רש"י, תהל' ה ו).