ש"נ, כנ' עֲרְבָתָהּ, עם ה' המקום עֲרָבָתָה, מ"ר עֲרָבוֹת, סמ' עַרְבֹת, -בות, — מקום מישור לא מיֻשב, דומה למדבר, Steppe, ובפרט עַרְבַת הירדן, עַרְבוֹת יריחו, עַרְבוֹת מואב: ויחנו בְעַרְבוֹת מואב מעבר לירדן ירחו (במד' כב א). בעבר הירדן במדבר בָּעֲרָבָה מול סוף (דבר' א א). פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בָּעֲרָבָה בהר ובשפלה (שם ז). ונעבר מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הָעֲרָבָה מאילת מעציון גבר (שם ב ח).  בארץ הכנעני היושב בָּעֲרָבָה מול הגלגל (שם יא ו). ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב בְּעַרְבוֹת יריחו (יהוש' ה י). ויקח יהושע את כל הארץ הזאת ההר ואת הנגב ואת כל ארץ הגשן ואת השפלה ואת הָעֲרָבָה ואת הר ישראל ושפלתה (שם יא יו). ועבר אל כתף מול הָעֲרָבָה צפונה וירד הָעַרְבָתָה (שם יח יח). ואבנר ואנשיו הלכו בָעֲרָבָה  כל הלילה ההיא (ש"ב ב כט). אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון בָּעֲרָבָה ונער בשן וכרמל (ישע' לג ט). יששום מדבר וציה ותגל עֲרָבָה ותפרח כחבצלת (שם לה א).  קול קורא במדבר פנו דרך יי' ישרו בָעֲרָבָה מסלה לאלהינו (שם מ ג). אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בָּעֲרָבָה ברוש תדהר ותאשור יחדו (שם מא יט). כי נחם יי' ציון נחם כל חרבתיה וישם מדברה כעדן וְעַרְבָתָהּ כגן יי' (שם נא ג). כי נבקעו במדבר מים ונחלים בָּעֲרָבָה (שם לה ו). על כן הכם אריה מיער זאב עֲרָבוֹת ישדדם (ירמ' ה ו). והיה כערער בָּעֲרָבָה ולא יראה כי יבוא טוב (שם יז ו). המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה וירדו על הָעֲרָבָה מגבע לרמון (זכר' יד י). — ובתו"מ: כשהייתם בארץ ערבה ושוחה לא בקשתם לכם מרגלים (ספרי דבר' כ). לא בא הכתוב אלא להראות להן דרך בשנייה כדרך שהראה להן בראשונה וכו' בערבה בערבה לכו ולא בהרים וגבעות (ר"א בן יעקב, סוט' לג:). — ואמר המשורר: ותגל הערבה ותפרח בתנובה לראש כלה כי בא בשמחה ובשירים (תלמידי מנחם, לגבור בתעודה, שער השיר 5).