א. עָרַל
פ"ע, עֲרַלְתֶּם, — עָרַל, עָרְלָה, הניח את הערלה, ובהשאלה באילן, לא זמר אותו, לא אכל מפריו: וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וַעֲרַלְתָּם1 ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל (ויקרא יט כג).
— הִפע', °הֵֶעֱרִיל, הַעֲרֵילָה, — עשה שיהיה עָרלה, ואמר הפיטן: לא תרביע ותזרע ותלבש כלאים הערילה עצים נטועים (רסע"ג, באדני יצדקו, אזהר', קובץ מעשי ידי גאונ' קדמונ' ב, 53).
— הִתפ', °הִתְעָרֵל, — נעשה עָרַל: הדיוט אחד שהיה מוהל ולא פורע ומוצץ והיה מתערל הילד כבתחלה (אבן ירחי, המנהיג, מילה קכט).
1 [יהא נחשב בעיניכם כדבר ערלה (ראב"ע ), וכן ריב"ג בשרשיו: ענינו האסור והתיעוב.]