°, עירוס, ש"ז, — שה"פ מן עֵרַס: ובערוך [ערך כותש] פי' אם [הנופות] מסתבכין זה על זה ומערבין זה עם זה אסור וכו' מיהו קשיא דכי האי גוונא מיקרי עירוס וכו' ועירוס דקשיא לא קשיא מידי דעירוס מיקרי על ידי אדם כותש מעצמן (ר"י בן מלכי צדק, כלא' ה ג).