ש"ז, מ"ר כנ' עֹרְקִי, — גידי הדם, Blutadern; vein(e)s: לילה עצמי נקר מעלי וְעֹרְקֵי1 לא ישכבון (איוב ל יז). — ובסהמ"א: ופזר העבדים מבית ומחוץ לעבדו ולשמרו (את ההיכל) הפנימיים המעים והגידים והמיתרים והעצבים והעורקים וכו' (ר"י א"ת, חו"ה עבודת האלהים ט). שהכבד מדרכו לבשל המזון מן האצטומכא ויהיה נמצא מן האצטומכא אל הכבד בערקים הנקראים בלשון ערבי מאסריסא (פי' ספר יצירה לאבוסהל, עד). עורקי הלב משתי קרומות מפני תנועת הרוח החזקה אשר בהם (רש"ט פלקירא, המבקש לט). ומחזק הלב הנחשל ומעורקים וכליות ליחות ישל (ר"י בן זבארה א, דודסון 12). יש מן האלנות שיש כל בעורקיו ושרשיו וכו' ויש בשרשיו ועורקיו מן הרפיון והם חלושים ויכלו להטיל מן הלחות הרבה כמו אילן תמר ודומה לו (אבי הרלב"ג, שעה"ש ג). אמנם העורקים להיות שמירתם לבד הדם נסתפק הטבע בעור אחד מהם (ר"י אבאבנאל, ש"ב כג, ד"ה וירדו). עשה הש"י תחבולה שיצאו בעצב החוטים ונמלאו החוטים בשר ושם עורק אחר כן ימלא העורק מקצה העצב (רשב"ן, אוהב משפט, באור' לאיוב יו, כ:). שבאין בודאי לידי הפשט העור ג"כ בתחלת הניתוח או כדי לעיין יפה בכל הגידין והוורידין והעורקים וכו' (ר"י עמדין, שאיל' יעבץ א מא, לד.). — ועם תארים שונים: העורקים הדופקים ובלתי דופקים בכל הגוף מתחברים באברים אשר יתחבר בהם והם שוקעות בהם (פרקי משה לרמב"ם א, א.). שהקרום האחד המורכב מעורקים דופקים וזולתי דופקים וכו' (רש"ט פלקירא, המבקש לט). העורקים הדופקים צומחים מן הלב גופם עצבי ואין להם חוש ולא תנועה (ר' נתן פלקירא, צרי הגוף ה יג, כ"י בריט' מוז'). והיה העורק המגיע אל הריאה מהלב מקרום אחד והוא הנקרא העורק הורידי (רש"ט פלקירא, המבקש לח). והיה העורק הורידי מקרום אחד מפני שיהיה רך ויקל עליו להתקבץ ולהתפשט (שם לט). העורק המדיני הוא חולי ימצא בארצות החמות וזה כי יתהווה בשוק עורק גדול יצא קצתו בשוק ולא יסור מהיות צומח (חרוזי אבן סינא, פי' אבן רשד). בעורק המדיני הוא שיתחדש על קצת הגוף נגע מה שיתנפח ואחר יבעבע וכו' (קאנון ד ג ב כא).  שאם יתערבו שיפנו במזון אל העורקים ולא בצד השתן שיקח בצד העורקים האלקים אלא אם ישתה (שם ז ד ו). וכאשר ירבה בו יציאת הדם ראוי לו להקיז העורק הנקרא מאבץ והו' בין האצבע הקטן ושכנו (ר"מ אלדבי, ש"א ד, נ::). עורק הגדול (ר"ט כ"ץ, מעשה טוביה, קיח.). הגיע וסת וכו' עורק זהב וכו' אי לתלות ימים הראשונים או דלמא כיון שבימים מועטים יעברו אלו הדמים של  עורק זהב אין הפסד שתמתין מלספור (ר"מ סופר, חתם סופר יו"ד, קסה). — ואמר המליץ: ובגוף אחרי כן דם ישלח וכו' בעד עורקים אשר מנהו מקורם דם להשקות את שארם (ר"י בן זבארה, שעשוע', בתי הנפש, דודסון 163). ובמטוה עורקי לחיך לא רקמה יפעת ארגמן חכלילות השחר (יל"ג, חנה א, 4). יתר עפרת תבל מבטנה היא יצאו ובה ערקי החלד על כן התלכדו (הוא, מלחמות דוד בפלשתים, ספ' ו, 12).