עֲרָק

*, עָרָק, ש"ז, — נפה1, Sieb; tamis; seive: הקופה משיעשה שתי צפירות לרחב שלה והערק2 משיעשה בו צפירה אחת (כלים טז ג).



1 [כך לפי פרוש רה"ג והערוך. ורמב"ם פרש: כלי משעם ג"כ כדמיון קופה וכו' ולזה יקרא ערק תרגום שרוך נעל ערק מסאנא, ע"כ. ור"ש הביא לשון התוספת' בקטוע, והוסיף: משמע שהם כלים שנעשין מנצרים דקין ואורגין אותן כשק, ע"כ. והלשון ב(תוספת' כלים ב"מ ה יג), הוא כך: הערק משיעשה בה צבירה אחת חוץ מזה שעל גבי הארוג, ע"כ.]

2 [בכ"י פרמה מנֻקד: וְהָעֲרָק.]

חיפוש במילון: