עַרְקוּב
* 1, ערכוב, ש"ז, — כמו אַרְכּוּבָה, בֶּרֶךְ: זנב העגל שאינה מגיע לערקוב אמרו חכמים כל מרבית העגלים כן כל זמן שהן מגדילין הם נמתחות לאיזה ערקוב אמרו רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר לערקוב שבאמצע הירך (בכורו' ו יא). לא היה שובר בו את הרגל אלא נוקבו מתוך ערכובו ותולה בו (תמי' ד ב). — ובסהמ"א: צומת הגידין מתחילין למעלה מן הערקוב והוא עצם קטן המחבר את הפרקים (ר"מ בן אהרן, צדה לדרך ב א יג).
1 [כך בערב' עַרְקוב عرقوب, באותה המשמ'.]