פ"ע, עָשְׁתוּ, — עָשַׁת האדם, נהיה עָבֶה וגס: שמנו עָשְׁתוּ גם עברו דברי רע (ירמ' ה כח).

— פֻע', °עֻשַּׁת, רק בינ' מְעֻשָּׁת, מְעֻשָּׁתִים, מעושתים, — נעשה שמן מרֹב שמחה, ואמר המקונן: ציון מעושים בצערך וביפיך מעושתים אשר יזרח חרס חדריך (ר' מאיר בן אלעזר, ציון צפירת, קינ').

— הִתפע',°הִתְעַשֵּׁת, –  כמו קל: ותהיה כל כוונתו בעת אכילה שיאכל כדי לחיות בעוה"ז למען יוכל לבלות ימיו בעבודת  הבורא כדי לזכות לחיי העוה"ב ולא יכוון להתענג במיני מעדנים למען יתעשת (ר' הלל מוירונא, תגמ' הנפ', כב:).