עֲשֵׂה

* 1, ש"ז, — מצות עֲשֵׂה, מצוה חיובית Gebot; command(e)ment, בנגוד למצות לא תַעֲשֶׂה, אזהרה, Verbot; défense; prohibition: וכל מצות עשה שהזמן גרמה אנשים חייבים ונשים פטורות (קידוש' א ז). אין חייבין על עשה ועל לא תעשה שבמקדש (הור' ב ד). לעשות מצות עשה מצות לא תעשה (ר' אליעזר, מכי' משפטים כ). כל לא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא (ירוש' קידוש' ד ו). וכא את אמר אין מצות עשה קודמת למצות לא תעשה (שם ב"מ ב יא). — ובסהמ"א: העשה הזה וכו' כאשר בתחילה מצות עשה (סמ"ג ב, מ"ע יז). — ומ"ר עֲשֵׂיִים: רצוני לומר לעורר אתכם על מעשי המצות ולהזהיר על איזה ענייני' לא תעשיים ועשיים (של"ה, אש"ז ב.).



1 [צווי של הפעל עשה, שמשמש כעין שם.]

חיפוש במילון: