פ"ע, יֶעְתַּר, — עָתַר לאלֹה, התפלל אליו הרבה, בקש ממנו דבר beten, flehen; prier, implorer; to pray, supplicate: וַיֶּעְתַּר יצחק ליי' לנכח אשתו כי עקרה הוא בראש' כה כא. ויצא משה מעם פרעה וַיֶּעְתַּר אל יי' ויעש יי' כדבר משה שמות ח כו-כז. וַיֶּעְתַּר מנוח אל יי' ויאמר בי אדוני איש האלהים אשר שלחת יבוא נא עוד אלינו וכו' וישמע האלהים בקול מנוח שפט' יג ח-ט. וֶעְתַּר אל אלוה וירצהו איוב לג כו. — ובסהמ"א: ואולם צריך להשתדל בשני המינים האחרונים ר"ל העותר והשר על אנשים אם האחרון והיא השר על אנשים צריך לכל אשר לפניו אם לא ר"ש א"ת, יקוו המים טז. ואומר כי העותר בלשון פגיעה הוא קשור עם בית בנעתר כמו ואל תפגע בי רד"ק, סה"ש, פגע. ומנהג חסידים הראשונים ז"ל לעתור ולרצות בקרב הימים האלה ועל זרעם להיות לבם פתוח בחכמה ובתבונה וכו' חה"י ג, נח:. — ואמר המשורר: צורו בשובו עתרו בהתודותו ממעל קשרו נכח מרום דבירו ופרש כפיו אל הבית ר"י הלוי, אבאר קצת. — ואמר הפיטן: טרם קראוך עניתם יודעים לעתר ולרצך אנשי אמנה אבדו, סליח' יום ה. למה תצעק האחוה אשר לי בדודים האלה ואין עותר ומפניך אסתר ר"י פרנשיס, מתק שפתים 103.

— נִפע', נֶעְתַּר, נַעְתּוֹר, הֵעָתֵר, יֵעָתֵר, ־תֶר, -נֶעְתַּר פלוני נֶעְתַּר האלהים, נתרצה למי שעָתַר לו, קבל בקשתו ועשה רצונו, erhören; exaucer; to be entreated: ויעתר יצחק ליי' לנכח אשתו כי עקרה הוא וַיֵּעָתֶר לו יי' ותהר רבקה אשתו בראש' כה כא. ונגף יי' את מצרים נגף ורפוא ושבו עד יי' וְנֶֶעְתַּר להם ורפאם ישע' יט כב. ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת וַיֵּעָתֵר לנו עזר' ח כג. כי לאלהים זעקו במלחמה וְנַעְתּוֹר להם כי בטחו בו דהי"א ה כ. ויתפלל אליו וַיֵּעָתֶר1 (אלהים) לו וישמע תחנתו דהי"ב לג יג. ותפלתו וְהֵעָתֶר לו וכל חטאתו ומעלו שם יט. — ובסהמ"א: ובני אדם המסיימין תפלתן קודם הצבור אין להם רשות להחזיר פניהם לצבור עד שיסיים שליח צבור תפלתו וכל אחד ואחד אומר לחבירו תעתר בתפילתך אוצ' הגא' א א, לוין 75. ואני תמה על מה שנהגו בנתינת שלום במוצאי יוה"כ אחד לחברו תענה ותעתר ותעתר רוצה לומר תקובל תפלתך וכן אמר הפייט תזכו לשנים רבות תענו ותעתרו ואין זה על דרך לשון הפסוק כי הקב"ה הוא הנעתר כשמקבל התפלה רד"ק, סה"ש, עתר. ויופיע לעשות משפט  מדמי זאת נודע מני עד כי כל משוע נעתר וכל שופך שיח ישמע מנחם, אגר' אל חסדאי. נפתולי אלהים נפתלתי [נתפללתי] בקשות החביבות לפניו נתקבלתי ונעתרתי כאחותי רש"י, בראש' ל ח. — ואמר המשורר: וכל דל מזבוח פר וכבש יהי נעתר בתורי המליקה ר"ש הנגיד, ידידותך. פני אדם וצח לבבי לבבו חמסי על צבי נתנני שבי בפרך ירד בי ולא נעתר לאח קרביו נצרבו ר"י הלוי, פני אדם וצח. — ואמר הפיטן: אברהם וכל הנמהרים יצחק וכל הנעתרים יעקב וכל הנבחרים שבטים וכל הבחורים גנזי שכטר ג, דודסון 185. — ואמר המליץ: לכן העירו והתעוררו והעתירו אולי תעתרו וביום חרון אף יי' תסתרו ר"י חריזי, תחכמונ' ב.

— הִפע', הֶעְתִּיר, הַעְתַּרְתִּי, הַעְתַּרְתֶּם, הַעְתִּירוּ, אַעְתִּיר, תַּעְתִּיר, — הֶעְתִּיר לאלהים, כמו עָתַר: ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר הַעְתִּירוּ אל יי' ויסר הצפרדעים ממני וכו' שמות ח ד. הנה אנכי יוצא מעמך וְהַעְתַּרְתִּי אל יי' וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר שם כה. הַעְתִּירוּ אל יי' ורב מהיות קלת אלהים וברד שם ט כח. ועתה שא נא חטאתי אך הפעם וְהַעְתִּירוּ ליי' אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה שם י יז. כי אז על שדי תתענג ותשא אל אלוה פניך תַּעְתִּיר אליו וישמעך ונדריך תשלם איוב כב כו-כז. — הֶעְתִּיר לפלוני, בשביל פלוני, לעזרת פלוני: ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אַעְתִּיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך שמות ח ה. — ובעד פלוני: ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וכו' הַעְתִּירוּ בעדי שם כד. — ואמר המשורר: יד תתיר לבן מעתיר בבית קדשך ופנית בני בכרי ובחירי שמו שמת וכנית ר"י אבן גיאת, יד תתיר, שער השיר, 20. — ואמר הפיטן: אהבת יושב אהל בהעתירו מאהל אל אהל למבטיח כה יהיה זרעך ייחל ושם שאר שבט ממנו ניחל גנזי שכטר ג, דודסון 44. — צור קוננו מכתירים צרכנו בפלל מעתירים חזה נחזה בברורים חשכנו לעד מאורים צאינה וראינה, יוצ' ב פסח, מחז' איטל' א, קיג..

— פִע', °עִתֵּר, — כמו קל: והנה כי כן יאותה לנו להיות מעתרים עליהם גם אנו כמוהם שגם המה יזכו לחזות בנועם יי' חה"י ג, ה..

— הִתפ', °הִתְעַתֵּר, נִתְעַתֵּר, — כמו נפע': ובאחרית ביאור נקודה זאת נתעתר אליך ונקשיב אזנינו אל כל אשר תשאל מאתנו שארית הנחלה קסו.