ג. עָתַק

עָתְקָה, — עָתְקָה העין1: עששה בכעס עיני עָתְקָה בכל צוררי (תהל' ו ח). אך נפשה לא עתקה עששה מכעש אהבה לבעליה מגן ושמש (יל"ג, אדו"מ י, ספ' ג, 91).



1 [נתיישנה ונזדקנה (רש"י).]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים