1, ש"ז, מ"ר פִּגֻּלִים, —  מה שפסול וטמא לאכילה ובפרט בשר הקרבן שעבר זמנו  unreines Fleisch; viande impure; impure meat: ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פִּגּוּל יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא (ויק' ז יח). ואם האכל יאכל (בשר הזבח) ביום השלישי פִּגּוּל הוא לא ירצה (שם יט ז). ואמר אהה אדני יי' הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פִּגּוּל (יחזק' ד יד). —  ומ"ר: האכלים בשר החזיר ופרק פִּגֻּלִים כליהם (ישע' סה ד). — ובתו"מ: השוחט את הזבח וכו' לאכול כזית מעור האליה למחר פגול וחייבין עליו כרת זה הכלל וכו' חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פגול וחייבין עליו כרת (זבח' ב ב-ג). הורו בית דין לעקור את כל הגוף אמרו אין דם בתורה ואין חלב בתורה ואין פגול בתורה הרי אילו פטורין (תוספת' הורי' א ז). —  ומ"ר: כל הפגולין מצטרפין זה עם זה (מעיל' ד ג). עינוי שאסרתי לך במקום אחר עינוי שחייבין כרת ואילו הם הנותרים והפיגולים מנין לרבות את הטבלים ת"ל וכו' (ספרא אחרי מות פרק ז).