* 1, ש"ז, מ"ר פִּגּוּמִים, פגומין, — סדור עצים ערוכים במגרת של בנין Baugerüst;échafaudage; scaffolding, — וביחוד שובך של יונים: כיצד מעבירין את הערים בית נכנס בית יוצא פגום2 נכנס פגום יוצא וכו' (עירוב' ה א). אם היה בית אחת יוצאה הימנו כמין פגום לרוח אחת רואה כנגדו כאילו מלא בתים וחצירות (תוספת' שם ו (ה) ב). היו שני בתים יוצאים הימנו שני פיגומין לשני רוחות רואין אותן כאילו היו מליאים בתים וחצרות (שם ג). מהו לית פגום לפגום מילתא דרבי שמעון בן לקיש אמרה כן נותנין פגום לפגום (ירוש' שם ה א). — ובסהמ"א: וכל עיר שבתיה נכנסין ובתיה יוצאין פגומיה נכנסין ופגומיה יוצאין אין מודדין לה תחום השבת אלפים אמה אלא מאותו בית היוצא ומאותו פגום היוצא (והזהיר, שמות קטז:).
1 [הנקוד במשנה כ"י קופמן: פָּגוּם, כנראה בהשפעת בינוני פעול משרש פגם, אך נסח' הערוך פיגם ובכמה מן המקורות התלמודיים פיגמא כבלשון היונית πῆγυμα ר' קרויס, ( Lehnwörter 2,439) שהוראתו פִּגּוּם עצים וקרשים, ואף היום נהוגה המלה בלשוננו בתורה פִּגּוּם. וראה ערך פָּגִים.]
2 [בתשו' הגאו' הרכבי, שנט, הגרסה: פיגם, ועי' פגים. ועי' גם בפרוש ר"ח ובתוספת' בבבלי ( עירוב' נב:). ורש"י ורמב"ם חברוהו עם פָּגוּם ופרשוהו: בנין חרב.]