* , שות"ז, נק' פְּּגוּמָה, — מי שיש בו פְּגָם או פְּגִימָה, ובמשמ' פָּסוּל  mit e. Makel behaftet; maculé; blemished, עי' פְּגָם. — של אישות: וכל מקום שיש קדושין ויש עבירה הולד הולך אחרי הפגום שבשניהם קידוש' ג יב. הכל מודים במחזיר גרושתו שהולד פגום וכו' ומה אלמנה לכ"ג שאין איסורה שוה בכל בנה פגום זו שאיסורה שוה בכל אינו דין שבנה פגום בשם ר' שמעון, יבמ' מד:. אילו באו עליה שנים א' כדרכה וא' שלא כדרכה יאמרו בעל שלימה חמשים בעל פגומה חמשים ר' זירא, כתוב' מ:. — ובסהמ"א: ומפי השמועה למדו שאינה פגומה אלא מאדם האסור לה או מחלל רמב"ם איסורי ביאה יח ה. — *ושיש בו שבר או מום schadhaft; endommagé; damaged: כוס פגום אין מברכין עליו ירוש' ברכ' ז ו. חושים בן דן היה פגום באזנו ובלשונו פדר"א לט. — *סכין פְּגוּמָה, שיש פגימה בחֻדה: השוחט בסכין ונמצאת פגומה אמר רב הונא אפי' שיבר בה עצמות כל היום פסולה חול' י.. — ובסהמ"א: ומה שנצטוו היהודים שלא לשחוט בסכין פגום אינו אלא להצילם מאכילת דם ר"ש בן וירגא, שבט יהודה, 9. — ובחכמת השעור, °עִגּוּל פָּגוּם, עגול שאינו שלם: מדידת הקרקעות אשר על צורת העגול התמים או על צורת העגול הפגום אשר הוא מחצית העגול או מרבה על המחצית או פוחת מן המחצית ראב"ח הנשיא, המשיחה והתשבורת ב ד. ודעת שני הריבועי' ההם שני הקוים האלה עמודים זה על זה להורות שהמזהיר והפגום אז כלפי הארץ ר"י הישראלי, יסוד עולם, נא. — *ובהשאלה, שפל, נקלה, בזוי: ואינו דומה המתבייש מן היקר למתבייש מן הפגום תוספת' ב"ק ט יב. אין לך אדם בזוי ופגום בעולם אלא המהלך ערום בשוק ספרי דבר' שכ. אוי לו למי שרואה את הוריו באומנות פגומה ר' מאיר, ירוש' קידוש' ד יא. כל תלמיד פגום [שהוא] בן [ארץ] ישראל משובח יותר מכל המשובחים שבמדינות אדר"נ נוסח' ב לב. — ובסהמ"א: חשבו בדעתם החסירה והפגומה כי לדברים אשר יגיעו בסיבתם אליהם מעלה רמה מאשר לתורה ולחכמה עמנו', מחב' כח.