ש"ז, מ"ר *פְּגָעִים, — א) מקרה, גורל, Zufall, Geschick; destinée; destiny: כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וכו' כי עת וּפֶגַע יקרה את כלם (קהל' ט יא). — פֶּגַע רע, Unglück; malheur; misfortune: ועתה הניח יי' אלהי לי מסביב אין שטן ואין פֶּגַע רע והנני אמר לבנות בית לשם יי' אלהי (מ"א ה יח-יט). — ובתו"מ: יהי רצון מלפניך וכו' שתצילנו מעזי פנים ומעזות פנים מאדם רע ומפגע רע וכו' (ברכ' טז:). ותצילני מפגע רע מיצר הרע וכו' (שם יז). — ובסהמ"א: והיתה הגאוה במעשים המיוחדים לאלהים משגת את בעליה יותר מהרה מכל הפגעים המשיגים אותם (ר"י א"ת חו"ה, הכניעה, פתיח'). כשיפגעהו פגע בממונו או יקרהו מקרה בקרוביו אם יגביר הסבל על החרדה וירצה בגזרת הבורא ויצדיק את דינו יודה על כניעתו הטובה ושפלותו לאלהים (שם פרק ז). ולא היה נהנה במה שמשמח אותו כשהוא זוכר פגעי העולם (שם, הבחינה ה). ואמר אני תמה על מי שלא זמן לכל פגע סבל ולכל טוב הודאה (הוא, מבחר הפנינים לרשב"ג 17). התחבר למי שאם תתחבר עמו יפארך וכו' ואם יבואך ממנו פגע לא יחילו לך דרכיו (שם 31). והאדם בו כמו פרי האילן אם לא יפסד באחד מן הפגעים כאשר יבשל יבול (שם 65). כאשר פגע הגבורה הוא חסרון החקירה כן פגע החכמה חסרון הענוה והמוסר (חריזי, תרג' מוסרי הפילוסופים ב כ). כל מה שהתמידה (החכמה) בגוף לא תמלט מפגעיו ומהתאבל בעת הפרדה ממנו (ראב"ד, אמו"ר א ו). ואמר החכם השלם והחסיד הוא המעיין בדברים השלמים ויסבול התלאות ואינו חושש מפגעי הזמן הגדולים (רש"ט פלקירא, המבקש, כז). אלו הפעולות (של החושים) לפעמים יכנס בהם  הפגע כמו שידעת מבטול או חולשה או בלבול וכו' ונתחיל בראות כי הראות יכנס בו הפגע אם  שיבטל ואם שיחלש ואם שיתבלבל פעלו (קאנון ג א א ו). ואמר בן רש"ד בשמע הטבעי בשער הפגע והקרי שהאפשר יאמר על ג' פנים וכו' (ר' הלל מוירונא, תגמ' הנפש א, ציון ג, ו :). בני אם בא לכם שום פגע תהיה הסבל מזומן ותדחו אותו בסבל (בית מדות, האמונה, לד.). שאין שם (בעולם) שעה בלא רעה ולא רגע בלא פגע (ר"ש דוראן, תפאר' ישראל א, ח.). אין רגע בלי פגע ולא מצב בלי עצב (רש"פ ד' כוסות, כוס ביד ה' ב). הרוצה ליכנס בחצר המלך לבקש על נפשו צריך להזדרז ולדעת אם יש בדרך פגע או סכנה (ר' נחום עזרני, חה"י ג, קעא.). — ואמר הפיטן: פגע1 צהרים בחנני פדני מקטב ושוד וענני (ר"א הקליר, Elbog. Stud. 120). — ואמר המשורר: כי תראה יד אחיך מטה ולעזרו תשיג ידך אתה עזרהו חיש אל תוחר רגע טרם ימצאהו הפגע (יל"ג, הרעה והזאב, א 37). ויאמר אם היוםלא אעזרה אני אז צפון מחר גם לי זה הפגע (הוא, שני הכלבים, ג 143). כי את מעין ישעם במשואת פגע את שמן ששון למלאי עצבת (הוא,הוי אח. א 166). — ובמשמ' מקום שפוגעים בו: לבי לבית אל ולפניאל מאד יהמה ולמחנים וכל פגעי טהוריך (כל המקומות שפגעו טהוריך) (ר"י הלוי, ציון הלא תשאלי, קינות לת"ב). — ב) *מזיקים ורוחות רעים הפוגעים בבני האדם להזיק להם: שיר של פגעים2 המזמור שהוא תפילה נגד הפגעים: והתני' אומר' היו שיר של פגעים3 בירושלם וכו' אי זהו שיר של פגעים מה רבו צרי וכל המזמור יושב בסתר עליון עד כי אתה יי' מחסי (ירוש' עירוב' י). שיר של תודה וכו' ושיר של פגעים ויש אומרין שיר של נגעים (שבוע' טו:). שיר של פגעים היה משה אומר שעלה לרקיע (מדר' תהל' צא).