פ"ע, פָּגַעְתָּ, פְּגַע, פִּגְעוּ, אֶפְגַּע, תִּפְגַּע, תִּפְגְּעִי, יִפְגַּע, נִפְגַּע, תִּפְגְּעוּן, יִפְגְּעוּ, יִפְגְּעוּן, לִפְגֹּעַ, פְּגָעוֹ, יִפְגָּעֵנוּ, פִּגְעוֹ, —  א) פגע באדם, את אדם, פגשו, נזדמן במקרה אתו במקום אחד, begegnen; recontrer; to meet: וילך יעקב לדרכו וַיִּפְגְּעוּ בו מלאכי אלהים ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה בראש' לב ב-ג. ויראו שטרי בני ישראל אתם ברע וַיִּפְגְּעוּ את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה שמות ה יט-כ. גאל הדם הוא ימית את הרצח בְּפִגְעוֹ בו הוא ימתנו במד' לה יט. ההרה לכו פן יִפְגְּעוּ בכם הרדפים יהוש' ב יו. ויהי כבאך שם העיר וּפָגַעְתָּ חבל נבאים ירדים מהבמה ש"א י ה. טוב בתי כי תצאי עם נערותיו ולא יִפְגְּעוּ בך בשדה אחר רות ב כב. פָּגַעְתָּ את שש ועשה צדק ישע' סד ד. —  ובהמה: כי תִּפְגַּע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו שמות כג ד. —  וחיה באדם: כאשר ינוס איש מפני הארי וּפְגָעוֹ הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו נחש עמוס ה יט. —  וּבְדָבָר לא בע"ח, בְּמָקוֹם: וַיִּפְגַּע במקום וילן שם בראש' כא יח. —  ובפרט גְּבוּל, פגע גבול פלוני במקום פלוני, בנחל, בהר וכיוצא בזה, הגיע עד שם ונָגַע בו: וירד (הגבול) מינוחה עטרות ונערתה וּפָגַע ביריחו ויצא הירדן יהוש' יו ז. ועלה גבולם לימה ומרעלה וּפָגַע בדבשת וּפָגַע אל הנחל שם יט יא. וּפָגַע הגבול תבור ושחצימה שם שם כב. ושב הגבול ימה אזנות תבור ויצא משם חקקה וּפָגַע בזבלון מנגב ובאשר פָּגַע מים שם שם לד. —  ובתו"מ: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום וכו' ר' יוסי בן קסמא, אבו' ו ט. פגע בי זקן אחד משל בית אבטינס ומגלת יוחסין בידו ר' יוחנן בן נורי, ירוש' שקל' ה ב. גוי אחד פגע בר' ישמעאל ובירכו א"ל כבר מילתך אמורה אחר פגע בו וקללו א"ל כבר מילתך אמורה שם סוכ' ג יב. ראה תאינה בכירה אמר במי שאפגע בו תחילה אתננה לו שם סוט' ג ג. מעשה בצדוקי אחד שהתקין מבחוץ והכניס, ביציאתו היה שמח שמחה גדולה פגע בו אביו וכו' יומ' יט:. אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש דבי ר' ישמעאל, סוכ' נב:. לציפור שהיתה נתונה ביד ציד פגע באחד אמר לו מה זו שבידי היא חיה או מתה וכו' ר' חננא בר פפא, מד"ר בראש' יט. זו היא שפגעה באיש אחר ונתנה עיניה בו והיא משמשת עם בעלה ולבה עליו שם במד' ט. מלמד שהיה מהלך עמה שלא יפגעו בה אחד מן הבחורים שם רות ז. —  ובהוראת הזמן, הזדמן עמו: רגל שפגע בו תחילה ובלבד שיעברו עליו רגלי שנה כולה ירוש' ר"ה א א. —  ולרעה: לאחד שפגע בו זאב וניצל הימנו וכו' וחזר ופגע בו נחש וכו' (תוספת' ברכ' א יא,, ועוד בשניים בירוש' שם ובבבלי שם, ובמכילתא פ' בא. אוי לו לאדם שפגע בו ערוד ואוי לו לערוד שפגע בו ר' חנינא בן דוסא ברכ' לג.. אשרי ר' עקיבא ותלמידיו שלא פגע בהם אדם רע מעולם ע"ז כה:. כל אותו הלילה היו שניהם פוגעין זה בזה ר' חנינא בר יצחק, מד"ר בראש' עז. נמנע (פרעה) שלא לצאת כדי שלא יפגע בו משה שם שמות יב. —  *ובהוראת נגיעה בחלקו של אחר: מה אם בשעה שעבודה1 פוגעת בעבודה את אמר מותר כאן שאין עבודה פוגעת בעבודה לא כ"ש ירוש' כלא' ג א. —  ובסהמ"א: ושתי נקודות יש בה שפוגעת בהן בעגולת הקו השוה המסבב באמצע העולם רמב"ם, קדוה"ח יט ג. חוש הטעם וחוש המשוש שהם חושים גסים ולא ישיגו מושגיהם עד הדבקם בהם ופגעם אותם ר"י א"ת, רוח חן ב. חבר המגיד לי מומי בכל עת שיפגעני טוב לי מחבר שיתן לי דינר זהב בכל עת שיפגעני ר"י נחמיאס, פי' משלי ט ח. ואינך כאלילי העמים שאינם פוגעים מי שיוכל לומר להם עשה לי אות ומופת כאשר עשית לפלוני בית האוצר לשד"ל ב 134. ההולך על דרך רחוב זה בפגוע לא ידע כי יושביו דכאו מרחם לטריס, נשיא בישראל, 3. —  ובמשמ' הזדמן יחד בזמן: ויהיה נזהר בשאר הממון ובשאר הזמן קודם שיפגעהו החשבון פתאום והוא אינו יודע מה שיש לו ומה שיש עליו ר"י א"ת, חו"ה, חשבון הנפש ג. —  ואמר המשורר: ובמחנים פגעו בו מלאכי האל בטרם בי יהי פגע רשב"ג, לבי באימה, ברודי 23. ויצא בכל העולם טבעו ואוינו לפגעו גאון הירדן בכל חכמה גאות הים בכל מזמה ר"י הלוי, לכבד גדלת, שעה"ש 99. —  ב) פָּגַע בפלוני בחרב וכדומ', הִכָּהוּ, הֶמִיתֹו, schlagen; frapper; to strike: נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליי' אלהינו פן יִפְגָּעֵנוּ בדבר או בחרב שמות ה ג. ויאמר זבח וצלמנע קום אתה וּפְגַע בנו כי כאיש גבורתו ויקם גדעון ויהרג את זבח ואת צלמנע שופט' ח כא. ויאמרו לו לאסרך ירדנו לתתך ביד פלשתים ויאמר להם שמשון השבעו לי פן תִּפְגְּעוּן בי אתם שם יה יב. ויאמרו אליו בני דן אל תשמע קולך עמנו פן יִפְגְּעוּ בכם אנשים מרי נפש ואספתה נפשך ונפש ביתך שם יח כה. ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו סבו והמיתו כהני יי' וכו' ולא אבו עבדי המלך לשלח את ידם לִפְגֹּעַ בכהני יי' ויאמר המלך לדויג סב אתה וּפְגַע בכהנים ויסב דויג האדמי וַיִּפְגַּע הוא בכהנים ש"א כב יז-יח. ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פְּגַע בו ויכהו וימת ש"ב א יה. וישלח שלמה את בניהו בן יהוידע לאמר לך פְּגַע בו מ"א ב כט. ויאמר לו המלך עשה כאשר דבר וּפְגַע בו וקברתו וכו' והשיב יי' את דמו על ראשו אשר פָּגַע בשני אנשים צדקים וטובים ממנו ויהרגם בחרב שם לא-לב. —  ובתו"מ: ואם אין אתה הורגינו הרבה מזיקים לפני המקום וכו' שיפגעו בנו אלא סוף שהמקום עתיד לתבוע דמינו  מידך ספרא ויס, אמור, פרק ט. הבועל ארמית קנאים פוגעין בהן ירוש' סנה' ט יא. מעשה באחד שבצר את כרמו ולן בתוכו ובאת רוח ופגעתו מד"ר בראש' יג. זה אמר לו שמת אותו זקן אמר באותו הזקן פגעה מדת הדין שם סג. והו' יושב כל הלילה ויהא צנה פוגעת בו והוא צועק אלי ואני עונה אותו שנא' וכו' שם שמות לא. בשעה שהיו ישראל נוסעין היו שני ניצוצין של אש יוצאין מתוך שני בדיו של ארון כדי לפגוע שונאיהם ר' יוסי בן זמרא, שם במד' ה. היו נוהגין בקלות ראש והיתה השכינה פוגעת בהם שם. ופני שהיה יום מתן תורה חביב לפני הקב"ה לפיכך לא רצה לפגוע בהן בו ביום שם טו. אמרו (ישראל) היאך מלאך המות יכול לפגוע בו (באהרן) אדם שעמד במלאך המות ועצרו דכתיב וכו' שם יט. מיד קצף עליו משה ונטל את המטה בידו שחקוק בו שם המפורש ופגע בו בסמאל בכל כחו עד שנס מלפניו וכו' שם דבר' יא. אמר (יעקב) מוטב שיפגע (עשו) בי ולא יפגע בבניי ר' יהושע בר' נחמן, פסיק' דר"כ קלט.. וזה (שאול) שיורד למלחמה ויודע שהוא נהרג נוטל בניו עמו ושמח על מדת הדין שפוגעת  בו תנחו' אמור ג. —  *ובהוראת פגיעה שבעבֵרה: הכונס את יבמתו לשם נוי ולשם אישות ולשם דבר אחר כאילו פוגע בערוה אבא שאול, יבמ' לט:. קטן שמא ימצא סריס קטנה שמא תמצא אילונית ונמצאו פוגעים בערוה שם קיט:. —  ואמר המשורר: כי אין בתבל איש אשר יכל לאמר פגע בזה ר"י בן כלפון, בהערת ברודי בכל שירי ר"ש הנגיד, ע' 28. הכי יזם זמן לכרית שארית בני אבי והפליא בי נקמה והשמיד כל מידעי ופגע במשפחתי בכל עלם ועלמה רמב"ע, חרדה לבשה, שעה"ש 66. עושו ובואו תמצאו דעתו מקור חיים ובלעדיו כדוב תפגעו ראב"ע, גבהי שחקים, איגר 52. —  ג) פגע בפלוני בדברים, בִּקֵּשׁ ממנו מאד, הפציר בו, eindringlich bitten; insister; to entreat: אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו בראש' כג ח-ט. ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תִּפְְגַּע בי כי אינני שמע אתך ירמ' ז יו. מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נִפְגַּע בו איוב כא יה. ותאמר רות אל תִּפְגְּעִי בי לעזבך לשוב מאחריך רות א יו. —  לא פָגַע אדם, לא בקש, לא חס: נקם אקח ולא אֶפְגַּע אדם2 ישע' מז ג. —  ובסהמ"א: על מה שפגעו בי קצת אוהבי ופצרו בי על הדבר הזה ר"י א"ת, תקון מדה"נ לרשב"ג, יז.. —  ואמר הפיטן: גישת צקון מכפל כפגעה דלק פעם וזאת רגעה אתית עת, יוצ' לשבת פרש' החדש. והאיצו ופגעו לי בתנין אשר שכל ויהיה לי לחבר ר"ש הנגיד, התנחומים, ברודי 75. אחזה פניו במעשיו אפגעה הן תמונתו בהקיץ אשבעה ראב"ע, אבטחה, איגר 4.

—  הִפע', הִפְגִּיַע, הִפְגַּעְתִּי, הִפְגִּעוּ, מַפְגִּיעַ, יַפְגִּיעַ, —  א) הִפְגִּיעַ בדָבָר את פלוני, עשה שהדָבָר יִפְגַּע את פלוני, יַכֵּהוּ, schlagen machen; faure frapper; to make strike: אמר יי' אם לא שרותך לטוב אם לא הִפְגַּעְתִּי בך בעת רעה ובעת צרה את האיב ירמ' יה יא. —  ובסהמ"א: צוה על השמש להסתר מבני אדם כשמפגיע בה העבים שהם כאילו פגעו בשמש והסתירוה רד"ק, סה"ש, אור. —  ב) הִפְגִּיעַ בו דָבָר: והוא מחולל מפשעינו מדכא מעונותינו מוסר שלומנו עליו ובחברתו נרפא לנו כלנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו ויי' הִפְגִּיעַ בו את עון כלנו ישע' נג ה-ו. —  ג) הִפְגִּיעַ בפלוני, במשמ' ג, בקש ממנו: וגם אלנתן דליהו וגמריהו הִפְגִּיעוּ במלך לבלתי שרף את המגלה ולא שמע אליהם ירמ' לו כה. וירא כי אין איש וישתומם כי אין מַפְגִּיעַ ותושע לו זרעו ישע' נט יו.  הִפְגִּיעַ לפלוני, בקש בעדו, למד עליו זכות: והוא חטא רבים נשא ולפשעים יַפְגִּיעַ3 שם נג יב. על כפים כסה אור ויצו עליה בְּמַפְגִּיעַ4 איוב לו לב. —  ובתו"מ: בשעה שישראל באין לידי עבירה ומעשים רעים הגשמים נעצרין הן מביאין להן זקן אחד כגון רבי יוסי הגלילי והוא מפגיע בעדם והגשמים יורדין ר' שמואל בר נחמני, ירוש' ברכ' ה ב. עת היא שפוגעת האדם ומערערת בו כל הדברים האלו והוא מפגיע מה יעשה ילך ויעסוק בתפלה ובתחנונים מד"ר קהל', פס' שבתי וראה. פעמים שאדם מפגיע בתפלה ונענה פעמים שמפגיע ואינו נענה ר' שמואל, שם. שכל המבקש דבר מחבירו מפגיע בו שלש פעמים מדה"ג כ"י תימני, ויאמר לו אם נא מצאתי חן. — ובסהמ"א: ואינם עושים זה אלא בעבור שמירת תורתם הלא די בקורבה הזאת להפגיע ולכפר עונות רבות ר"י א"ת, הכוזרי  כג. כי שמעתי רבים מפגיעים ודורשים פרושים משובשים ותועי לב האומ' הלא רבותי' דרשו ודגלו עלי אהבה דילוגו עלי אהבה וכו' דילוגו ודגלו עלי איבה על מפגיע ומפגיע יעשה לו גן כזה אברהם בן עזריאל, ערוגת הבשם, הוצ' אורבך I א. —  ואמר הפיטן: לבלתי ינבל למענו כסא עוד יפצה פה ויפגיע כסא וחיות אשר, מוסף א' ר"ה. שור כי אבדו חסידינו מפגיע אין בעדנו רגמ"ה, זכור ברית. ואיפו [צ"ל: ואיפה] מפגיע הגון ואיה כדי ר' אליה בר שמעיה, אקרא, סליח' יום ג. —  ואמר המשורר: מרום ירגיע האלהים לכם ויצו מפגיע להליץ בעדכם רמב"ע, אחרית ותקוה. נשמת דל בך מפגיע יום תצדיק ותרשיע ר"י הלוי, נשמת ידיד עליון, שעה"ש 102. —  ד) °עשה שיִפְגַּע, שיפגש, ואמר המשורר: בקראי ענני יום להפגיעם צדקך וקשטך למען תצדק בדברך תזכה בשפטך רשב"ג, אלהים אלי אתה, שעה"ש 45. בטחתי בחסד אדנָי שיפגיעני בחסד אדני והנה סגורה הדלת והתאחרה המשאלת ר"י הלוי, אגרת ליהושע בן דוסא, שעה"ש 99. —  ה) ואולי הִפְגִּיעַ לפלוני, חמל עליו, השתתף בצערו5, mitfühlen; compatir; to sympathize: והוא חטא רבים נשא ולפשעים יַפְגִּיעַ ישע' נג יב. —  ו) °צוה בְמַפְגִּיעַ6, צוה מיד כשרק התפללו על כך: הורנו מה שנצעק, צוה ישועתנו במפגיע7 או"א אל תעש עמנו כלה, מוסף יוה"כ. —  ואמר המשורר: ובימיו תֹר בת ציון יגיע ויצו עליו במפגיע ר"י חריזי, תחכמוני 361.

—  נִפע', נִפְגַּע, שפָּגְעוּ והזיקו לו: ארבעה נכנסו לפרדס אחד הציץ ונפגע וכו' ירוש' חגי' ב א. שאין שוטה נפגע ולא בשר המת מרגיש באיזמל שם תענ' ג ח.

—  הָפע', °הָפְגַּע, רק בינ', מ"ר מָפְגַּעִים, מופגעים, —  כמו נִפע': הגופים שמזגם בלתי משובח וכו' אם חוטאים בעצמם ואם מופגעים ביצירה קאנון א ג ב יז.