°, פגעיי, ת"ז, נק' פִּגְעִית, מ"ר פִּגְעִיּוֹת, — של פֶּגע, בדרך מקרה, zufällig; accidentel; accidental: ויתחייב מזה שכל פעולות האדם בטוב וברע ותהיינה מקריות או פגעיות ובלי דעת (ר' הלל, תגמ' הנפש, נוספ', מה.). עלה בידינו מזה שזה החולי כלומר בחור הרע אין לו שום סיבה עצמיית אלא סיבה מקריית פגעיית (שם מח.). ואין זה המקרה שום שורש עצמיי אלא שורש מקריי או פגעיי ויאמר לו רחוקה ובקרי בפגע ועם היותה רחוקה ופגעית נודלו מזה ב' עניינים (שם מח:).