1, ש"נ,— א) כלי כעין גיגית וכיוצא בזה בגת, ביקב, שיתנו לתוכו הענבים וידרכום בו, Kelter; pressoir; wine press: מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדורך בגת פּוּרָה דרכתי לבדי (ישע' סג ג). — ואמר הפיטן: פורה בדרכך במו חמתך פקד וזכר את אמתך (אודך כי אנפת, שבת א חנכה). קרב בריתך לתפארה ולבדך תדרוך פורה (סדר תענית צבור, מחז' איטל' ב, ר.). דרוש עלבונם מצר בוזה  דרוך פורה ונצה יזה (אזון תחן, סליח' העשי"ת). — ואמר המליץ: וידרך להם (להעכבר והחולדה) פורה וכו' ותאמר החולדה מה לך כי חרדת כי פחד פחדת ויאמר כי ראיתי נגדי פורה ערוכה, פורה דרוכה וכו' והנה גבינה בפורה (משל קדמונים, שער ג). — ב) שם מדה: בא אל היקב לחשף חמשים פּוּרָה והיתה עשרים (חגי ב יו).