ש"ז, מ"ר פּוּרִים1, — בשם החג שיחגו היהודים בי"ד וי"ה באדר לֵזכר המאֹרע שארע להגולה בפרס בימי אחשורוש במעשה המן ומרדכי ואסתר: על כן קראו לימים האלה פּוּרִים על שם הפור וכו' וימי הַפּוּרִים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם ותכתב אסתר המלכה וכו' לקים את אגרת הַפֻּרִים הזאת השנית וכו' לקים את ימי הַפֻּרִים האלה בזמניהם וכו' ומאמר אסתר קים דברי הַפֻּרִים האלה (אסת' ט כו-לב). — *סעודת פּוּרִים, הסעודה שאוכלים אותה בחג הפורים: סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו (רבא, מגילה ז:). — מגבית פּוּרִים, מעות פּוּרִים, עי' מגבית, מעה. — °פּוּרִים, במשמ' שמחה והוללות: הלא תזכור לנו ימי הנעורים כי היו כל ימותינו פורים (ר' זכריה אלצאהרי, ספר המוסר, מטמוני מסתרים כה). — °וכן עָשָׂה פוּרִים: ועוד יעשה על מיתתו פורים (עמנואל, מחב' יד). ויעשה פורים בכל שבוע (שם כה). — °ופוּרִים שׁוּשָׁן, חגיגת הפורים ביום חמשה עשר באדר. — °ובמס' יחיד פּוּר, ואמר המשורר: ופור משנה עשו לאל אשר קם וסעף בעמלק ציץ ופארה (ר"ש הנגיד, אלוה עז, ברודי 140). — °ובהרחבה, מארעות אחרים כעין זה: פורים אדום או פורים אל-נצרא שחוגגים באלגיר בד' במרחשון לזכר מפלת הספרדים בבואם לכבש את אלגיר בשנת א' תע"ב לחרבן. פורים וינץ או פורים פרנקפורט בכ' באדר, שבו נצלו יהודי פרנקפורט מרדיפות וינצנט פטמילך בשנת א' תקמ"ו לחרבן. פורים סרגוסה, פורים פירנצי, פורים קנדיה, ועוד. — °פּוּרִים קטן, — יום י"ד באדר ראשון בשנה מעברת, שאז עושים את הפּוּרִים באדר שני וקוראים לו פּוּרִים גָּדוֹל.
1 [מרֻבות השערות החדשים על מקורו של שם זה לחג הפורים. הפרוש שבמקרא עצמו שימי הַפּוּרִים (במ"ר) נקראו על שם הפּוּר שהפיל המן, יש בו קשיים.]