ב. פּוּרָה
— שם מלאך המְמֻנה על השכחה: השבעתי עליך פורה שר של שכחה שתסיר לב טפש ממני (חמה"י א יח, סגולה לזכירה). — ואמר המשורר: פורה שר של שכחה אליך אשוע צרות נפשי כי רבו הן אתה יודע (יל"ג שירים ג, 19). תחת יד זכרונותי עת כי התיפחתי אל פורה שר של שכחה את כפי שטחתי ואתחנן אליו (שם ה, 24).