א. פּוּר

 קל לא נמצא.

— הִפְע', הֵפֵר, הֵפַר, הֵפִיר, הֲפֵרָם, הֵפַרְתָּה, הֵפֵרוּ, מֵפֵר, הָפֵר, הָפֵיר, הַפְרְכֶם, הָפֵר, ־רָה, אָפֵר, אָפִיר, תָּפֵר, יָפֵר, וַיָּפֶר, יְפֵרֶנּוּ, תָּפֵר, תָּפֵרוּ, יָפֵרוּ, — א) הֵפֵר, בְרִיתוֹ עם פלוני, בִּטְּלָהּ, לא קִיֵּם אותה, brechen, ungültig machen; rompre, annuler; to break, nullify: וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו וכו' את בריתי (אשר כרתי את אברהם) הֵפֵר בראש' יז יד. ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי לְהַפְרְכֶם את בריתי ויקר' כו יה. ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם לְהָפֵר בריתי אתם שם שם מד. וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני וְהֵפֵר את בריתי אשר כרתי אתו דבר' לא יו. אעלה אתכם ממצרים ואביא אתכם אל הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם ואמר לא אָפֵר בריתי אתכם לעולם שופט' ב יא. הנה שלחתי לך שחד כסף וזהב לך הָפֵרָה את בריתך  את בעשא מלך ישראל מ"א יה יט. כי עברו תורת חלפו חק הֵפֵרוּ ברית עולם ישע' כד ה. נשמו מסלות שבת עבר ארח הֵפֵר ברית מאס ערים לא חשב אנוש שם לג ח. והמה הלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם הֵפֵרוּ בית ישראל ובית יהודה את בריתי אשר כרתי את אבותם ירמ' יא י. אם תָּפֵרוּ את בריתי היום ואת בריתי הליל ולבלתי היות יומם ולילה בעתם שם לג כ. ויקח מזרע המלוכה ויכרת אתו ברית וכו' להיות ממלכה שפלה לבלתי התנשא וכו' וימרד בו וכו', הימלט עשה אלה וְהֵפֵר ברית ונמלט יחזק' יז יג–יה. ובזה אלה לְהָפֵר ברית שם שם יח. חי אני אם לא אלתי אשר בזה ובריתי אשר הֵפִיר ונתתיו בראשו שם שם יט. בהביאכם בני נכר ערלי לב וכו' בהקריבכם את לחמי חלב ודם וַיָּפֵרוּ את בריתי שם מד ז. לְהָפֵיר את בריתי אשר כרתי את כל העמים  זכר' יא י. — ובתו"מ: המחלל את הקדשים והמפר בריתו של אברהם אבינו וכו' אין לו חלק לעולם הבא אב' ג יא. — וְהֵפֵר מצוה: והנפש אשר תעשה ביד רמה וכו' כי דבר יי' בזה ואת מצותו הֵפַר הכרת תכרת הנפש ההיא במד' יה ל־לא. הנשוב לְהָפֵר מצותיך ולהתחתן בעמי התעבות האלה עזר' ט יד. — והֵפֵר תורה: עת לעשות ליי' הֵפֵרוּ תורתך תהל' קיט קכו. — וְהֵפֵר נֵדֶר, אסר, וכיוצא בו: ואם ביום שמע אותה אישה יניא אתה וְהֵפֵר את נדרה אשר עליה וכו' ואם הָפֵר יָפֵר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הֲפֵרָם וכו' אישה יקימנו ואישה יְפֵרֶנּוּ במד' ל ט־יד. — ובתו"מ: מפירין1 נדרים בשבת ונשאלין לנדרים שהן לצורך השבת שבת כד ה. נערה המאורסת אביה ובעלה מפירין נדריה הפר האב ולא הפר הבעל  הפר הבעל ולא הפר האב אינו מופר נדר' י א. נדרה בלילי שבת יפר בלילי שבת וביום השבת עד שתחשך נדרה עם חשכה מפר עד שלא תחשך שאם חשכה ולא הפר אינו יכול להפר שם שם ח. ת"ח מנדה לעצמו ומפר לעצמו (שם ז:. — ואמר הפיטן: ופיצת פה בנדר להפר ולקיים לבישת שעטנז וכלאי הכרם תודה ומנחה, מוסף א שבוע'. — והֵפֵר עצה, עשה שלא יעשו העֵצָה: ואם העיר תשוב ואמרת לאבשלום עבדך אני וכו' וְהֵפַרְתָּה לי את עצת אחיתפל ש"ב יה לד. ויי' צוה לְהָפֵר את עצת אחיתפל הטובה לבעבור הביא יי' אל אבשלום את הרעה שם יז יד. כי יי' צבאות יעץ ומי יָפֵר וידו הנטויה מי ישיבנה ישע' יד כז. יי' הֵפִיר עצת גוים הניא מחשבות עמים תהל' לג י. וסכרם עליהם יועצים לְהָפֵר עצתם עזר' ד ה. וַיָּפֶר האלהים את עצתם (למנוע בנין החומה) ונשב כלנו אל החומה נחמ' ד ט. —  ובתלמו': וכל החושבים עלי רעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבותם מר בריה דרבינא, ברכ' יז.. — ובתפלה: ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתו וקלקלת את מחשבתו שמ"ע, בימי מרדכי ואסתר. — וְהֵפֵר מחשבה: הָפֵר מחשבות באין סוד משלי יה כב. מֵפֵר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה איוב ה יב. — ובמדר', הֵפֵר דעתו: אף מחשבות עשו אחי שמחשב עלי להרגני הפר דעתו2 מד"ר בראש' עה. — ואמר הפיטן: אשר הניא עצת גוים ויפר מחשבות ערומים ר"א הקליר, אשר הניא, פיוט לברכת המגלה.. — הֵפֵר אוֹת, עשה שלא נתקיים האות: מֵפֵר אתות בדים וקסמים יהולל ישע' מד כה. — וְהֵפֵר אחוה, בִּטֵּל, החריב: לְהָפֵר את האחוה בין יהודה ובין ישראל זכר' יא יד. — הֵפֵר יראה: אף אתה תָּפֵר יראה ותגרע שיחה לפני אל איוב יה ד. —  הֵפֵר מִשְׁפָּט: האף תָּפֵר משפטי תרשיעני למען תצדק שם מ ח. — הֵפֵר כַּעַס: שובנו אלהי ישענו וְהָפֵר כעסך עמנו תהל' פה ה. — ואמר הפיטן: יום אף כעס תפר ולא ניחפר ינאי, קרוב' ליו"כ, זולאי, שכד. — הֵפֵר חסדו מעם פלוני: וחסדי לא אָפִיר מעמו ולא אשקר באמונתי שם פט לד. —  *ובמשמ' בִּטֵּל, בכלל: נכנס רבי יהושע להפר את דבריו עירוב' מא.. — ובסהמ"א: חלילה לנו לפתור דבר שיובילנו להפר נקודה אחת מלשון הקדש תשו' דונש על רסע"ג 4. — ואמר הפיטן: מועל וגוזל ישיב קרן וחומש ובאשם שגגתו יפר רסע"ג, תרי"ג מצוות, סדור רסע"ג קפב. דברי הגדתי ליעקב וכו' אל תפירהו אתה בחרי שם קפג. —  *וְהֵפֵר לפלוני, מנע אותו, הזיקו: פרת זו אדום פרת שהפירה והצירה לבניו מד"ר בראש' טז. בן פורת יוסף בן שהפר לאחיו בן שהפרו לו אחיו בן שהפר  לאדונתו שם שם צח.                             

— ב) פ"ע, הֵפֵרָה האביונה: וינאץ השקד ויסתכל החגב וְתָפֵר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו קהל' יב ה.  —  הָפע, תֻּפַר, תֻּפָר,—  הוּפָרָה העצה: עצו עצה וְתֻפר דברו דבר ולא יקום ישע' ח י. — וברית: אם תפרו את בריתי היום וכו' גם בריתי תֻפַר את דוד עבדי מהיות לו בן מלך על כסאו ירמ' לג כ–כא. להפיר את בריתי וכו' וַתֻּפַר ביום ההוא זכר' יא י–יא. —  ובתו"מ, הנדר או הנִדּוּי מוּפָר: האומר לאשתו וכו' הרי הן (הנדרים) מופרין רבי אליעזר אומר מופר וחכ"א אינו מופר נדר' י ז. הפר לתאנים אינו מופר עד שיפר אף לענבים  שם יא ו. אם הפיר האב מופר ואם לאו אין מופר ספרי במד' קנג. אחד מן התלמידים שנידה ומת חלקו אינו מופר מו"ק טז.. — ובסהמ"א: המקיים בלבו הרי זה קיים והמפר בלבו אינו מופר כמו שבארנו רמב"ם, נדרים יג יט. אבל אם אמר לו מופר לך או נעקרה שבועתך וכל כיוצא בענין זה לא אמר כלום הוא, שבוע' ו ה.



1 במשנ' מנקד': מְפִירִין.

2 [נ"א: רעתו.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים