1, ש"ז, מ"ר °פּוּרִים, — כמו גוֹרָל, Los; sort; lot: בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פּוּר הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר (אסתר ג ז). על כן קראו לימים האלה פורים על שם הַפּוּר (שם ט כו). — ובתו"מ: ויהי רצון מלפניך יי' אלהי ואלהי אבותי שתשכן בפוריינו2 אהבה ואחוה שלום ורעות וכו' (ירוש' ברכ' ד ב). חולש על גוים וכו' מלמד שהיה מטיל פור על גדולי מלכות לידע איזה בן יומו של משכב זכור (רבה בר רב הונא, שבת קמט:). בתחלה הפיל פור בימים וכו' הפיל פור ביום אחד בשבת וכו' הפיל פור ביום שני וכו' (מד"ר אסת' ג ז). — ואמר הפיטן: גבול להם שמת ופור בינותם לבל יגרעון חק וישנו סדר (אתה כוננת, עבודת יוה"כ). ציון שופר פשוט פשוט לב אחד פור ימים יֻצרו בם לבור אחד (ר"א הקליר ועמך תלואים, מוסף ר"ה). פיהם פתחו כל יושבי תבל כי פור המן נהפך לפורנו (הוא, אשר הניא, פיוט לפורים). לשמע טוב מגלה סוד בשאת פורי פז חרוץ על שני שעירים במוצאת סר מעוה כל פרוץ (רסע"ג, עבודה, קובץ מעשי גאונים 15). שעירים וקלפי פור מבאר פורי פז טרף בנשאו (עבודה ליוה"כ, אלבוגן, הצופה לחכ"י, שנה ו, א 69). גלים בירשתם רוננים בפור חלקתם עולצים בארחותם (כי אקח מועד, שחר' ב סכות). פורו בנפול לקבעו ברביעי בחכמה והשכל קריאת שקלנו בו נקדים ברוח נדיבה ושכל (את פני מלך, יוצר להפסקה, ב). — ואמר המשורר: וישוב עד דכא בשבר ובמכה בפסח ובסכה יבקש הפֻּרים3 (ראב"ע, מצחק בקוביה, כהנא, 161).
1 [יש מחברים אותו למלה האשור' pûru או bûru, ספל אבן, קלפי, וכן בעבר' פָּרוּר, פָּארוּר במשמ' קדרה, סיר. אך אין פור זה במשמ' קלפי, אלא הגורל שאותו מפילים. בגורלות שמשו קסמי עצים או אבנים קטנות (זהו פרוש המלה ג'ַרוַל, גורל בערב') ועי' פַּיִס, הערה. ועל כן אפשר לגזור פּוּר זה מן פור-פרר במשמ' שבר: שבר אבן או חרס או עץ ששמש גורל. מן פור זה במשמ' גורל נגזר גם פעל התפאר במשמ' הגריל, הפיל גורל. עי' ההערה לערך פאר, הִתפ'.]
2 [[בבבלי (שם טז:) הגרסה בפורינו.]]
[גם הכתיב ביוד כפולה וגם הענין, שתשכן בפוריינו אהבה ואחוה וכו', אינו מתאים לפרוש המקבל מן פור – גורל. ואולי כאן תמונה של מטת אהבים, פוריא בארמ', פֻּרְיָה בעבר', עי' שם.]
3. [הערת כהנא: כונתו כי ידרוש תמיד בגורל.]