פְּתַח1, ש"ז, —  שם אחת התנועות הקוליות בלשון העברית , שסימנה בנקוד הבבלי העליון כצורת אות עין שכובה מעל לאות כזה: , ובנקוד הטברני קו מאֻזן קצר מתחת לאות כזה : אַ, ומבטאה כמו a קצרה ברֹב הלשונות:  וכל אחד (מאותיות אחה"ע) יש לו דרך בארבעה ועשרים ספרים וכו' אם בקמץ נכרים ואם בפתח נאמרים דקדוק הטעמים לבן אשר סי' ו, עמ' 6. וקמץ ופתח וחלם וסגל וחרק וצרי ושרק גוף הערבי של פי' יצירה לרסע"ג. ודע כי הקמץ והפתח הכר גדול הן כי חֳדשים קמץ חֹדש וחֲדשים פתח לשון חידוש דונש, תשו' על רסע"ג, 2. והכריתו קמץ חטף ושומו מקמץ פתח ומהאות החונה נע והנע חונה תשו' תלמידי מנחם, 20. אין לך לומר פתח בשום אות אלא א"כ אל"ף או ה' סמוכין לו או ע"פ הנקודה שתחתיה והיא באה במקום אות כאילו כתוב ינאחם רש"י, כתוב' סט:, ד"ה ינחם כתיב. והנכון בעיני שיאמר בכמו הצר הפר הרע כי הפתח בהם במקום הצירי הרקמה ו, 41. אך וַיֵּלַךְ וַתִּשָּׁבַרְנָה מפני שקשה להעתיק השבר אל פתחא גדולה מבלי גלגול אבל העתיקוהו אל פת"ח כוזרי ב פ. ושמירת כל נכרי מקמ"ץ ופת"ח וציר"י וסגו"ל יוצא מן ההקשה שם ג לא. והנקוד על הרוב מורה על הנבלעות מהאותיות ועל ההנחות כמו הצרי והסגול והפתח והקמץ רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 28. והוא פתח והוא פותח הפה ומניף הלשון למטה הורית הקורא, דרנבורג, 56. וכן ומשקָל הכסף והזהב ראוי לפתח שהוא מצורף שם, 58. —  ומ"ר פְּתָחִים, פתחין: פן תשחת הלשון ויבטלו קמוציה ופתחיה וטעמיה ודקדוקיה תשו' תלמידי מנחם, 27. ואודיע מקצת אודות קמצין ופתחין וקמץ חטף שם, 52. ולמדתי על מקומות הקמצין והפתחין כמשפט ספר דקדוק מר"י חיוג, דוקס, 19. ואלה הפתחים כלם נעתקים מצרי הרקמה לריב"ג ו, 41. כאשר נמצא גם כן פתחים באתנח ובסוף פסוק כוזרי ב פ. —  ואמר המשורר במליצה: ראה כילי אשר ידו כסלע ולבו לעצור אותה יאמץ אנשים נוקדים ידו בפתח ואך הוא מחליף פתח בקמץ ר"י חריזי, תחכ' נ, 397. לך הרוזנים כשוא וכו' ויד בלתך כמו שרק וידך לכל שואל כמו פַתַּח לדלים אלעזר בן יעקב הבבלי, דיואן, ברודי, עמ' לד. —  ופַתַּח במשמ' סגול2: ואם תמצא לראשונים שקריאתם בפתח דע כי הם לסגול היו קורין פתח, כמו שתמצא בפסוק כן תהלתך על קצוי ארץ שהאלף נקודה בסגול והמסורה עליו ד' פתחין באתנח ר' מנחם מלונזנו, מאמר הליכות שבא, בשתי הידות. —  פַּתַּח גדול (פתח שלנו) ופַתַּח קטן (סגול): ואלה הן הג' הן או"י והחלש שבהן היא הא' ונקראת אצל הערב הפתיחה אצל העברים פתח גדול פי' יצירה לאבוסהל דונש בן תמים, כ. הן בהביאך דורש במשקל אמר יהיה בפתח קטן והטעם מלעיל תשו' תלמידי מנחם, 26. ואין מן קמץ גדול ופתח גדול כי אם הנקודה הנופלת תחת המשיכה שם 52. ואם בא על המשקל הזה שם או פועל והיה האות השני או השלישי מהמלה ההיא אל"ף או ה"א או חי"ת או עי"ן אחת מהאותיות הגרון נהפך הפתח קטן לפתח גדול שם 54. פעלת קמץ גדול ומעשה קמץ קטן ומפעל קמץ חטף ומלאכת פתח גדול ופתח קטן ועבודת פתח גדול חטף ופתח קטן חטף כאלה ישיג המשכיל לדעת שפת יתר ספר דקדוק מר"י חיוג, דוקס 130. את כל אֹכֶל, שם דבר הוא לפיכך טעמו באל"ף ונקוד בפתח קטן ואוֹכֵל שהוא פועל כגון כי כל אוכל חלב טעמו למטה בכף ונקוד קמץ קטן רש"י בראש' מא לה. ואין לומר ברך שם דבר שאם כן היה נקוד בפתח קטן וטעמו למעלה הוא, במד' כג כא. לפיכך טעמו (של הַשָּׁמֶן) נקוד למעלה ומ"מ שלו נקוד פתח קטן לפי שהוא סוף פסוק נהפך השי"ן לינקד בקמץ גדול הוא, יומא עה: ד"ה לחם. כי היה (ויאמר) בתחלה בפתח קטן והנה עלה (בסוף פסוק) מדרגה אחת להיותו בפתח גדול ודי לו ראב"ע, צחות, ב.. הפתח הקטן מורכב מקמץ קטן3 ופתח גדול שם, ג:. שמו סימן פתח קטן שלש נקודות כדמות משולש בחכמת המדות שם ט.. גזל שם דבר הוא וטעמו למטה וכשהוא דבוק ננקד כולו בפת"ח קט"ן וטעמו למעלה רשב"ם, קהלת ה ז, הוצ' ילינק. התנועות הנמצאות בלשוננו הן שבע וכו' והפתח גדול והפתח הקטן והוא הסגול ר"ד יחיא, לשון למודים, שקל הקדש ה. אֶי ושמה סגול והיא כתנועת הצירי אלא שהיא שפלה ממנה ונקראת גם כן פתח קטן לפי שעילתה כעלת הפתח ובמקומות רבים תבוא זו תמורת זו רד"ק, מכלול, ליק, קלו.. כי המשוררים יקראו מלכים לקמץ גדול ופתח גדול וקטן וחולם וחירק ושורק ר"מ בן חביב, דרכי נעם, ז:. —  פַּתַּח גנוב(ה), פתח שאין לו יסוד במבנה המלה והוא נשמע בהמשך לתנועה אחרת במלה4 ובכ"י עתיקים נכתב בין האותיות5: ואם יבא אחת מהאותיות הח"ע נח נראה בסוף ולפניהן אחת מארבע תנועות גדולות צירה חירק חולם ושורק הם ג"כ בלתי מכשרות להיות נח נראה אחרי הת"ג, ויבא תחתיהן פתח ונקרא פתח גנובה וכו' אחרי חירק וצירה נקרא הפתח גנובה ביו"ד בוי"ו וכו' בן זאב, תל"ע ב יח. לכן לא תמצא פתח גנובה באלף שם שם. הפתח הגנוב הבא בנקודנו תחת מפיק ה"א וחי"ת ועי"ן בסוף המלה אחר צירה חירק חולם ושורק אינו נהוג בהנקוד ההוא ר"ש פינסקר, מבוא אל הנקוד האשורי, 17. בקבוץ הקטן נוהג הפתח גנובה בסוף בתיבה שם, 45. —  חטף פתח6, שוא מרכב עם פתח כזה, אֲ: השומר אחי לשון תימה הוא וכן כל ה"א הנקודה בחטף פתח רש"י,  בראש' ד ט. דמיון החטף פתח חרדה, החי"ת שהיא בחטף פתח הוא עבד כי הוא כמו רעדה, אלא שהרחיבו הח' להיותה אות גרונית ר"מ  בן חביב, דרכי נעם, ח.. כשתעיין בסדר הראשון שהוא אדון עולם ובמספר עבדיו ומלכיו תמצא כי תצטרך לבלוע החטף פתח שבמלת נעשה כי אין שם צורך לעבד שם ט.. ועי' חָטַף. —  ובאותה מש' שְׁוָא וּפַתַּח: כשאחת מאותיות הגרון ינקדו בשוא ופתח או שוא וסגול וכו' ר"ד יחיא, לשון למודים, שקל הקדש יב. אם תרצה לדעת אם אלף אדון היא נקודה בשוא ופתח כשתתרבה או תסמך תשקלנה במלה תדמה אליה כמו מלת גדול וקטון וכו' שם שם. —  וּפַתַּח גדול חטף, וּפַתַּח קטן חטף, עי' לעיל. —  ובהשאלה, אמר בְּפַתַּח ובקמץ, אמר באופן ברור: ואומרה אל הנער בפתח ובקמץ, לך אמור אל השולח אותך כי שירתו ערבה לי כריח ניחוח עמנו', מחב' יג, 97.