1, ש"ז, כנ' לזָהָב מֻבְחָר, reines Gold; or fin; pure gold: אוקיר אנוש מִפָּז ואדם מכתם אופיר (ישע' יג יב). הנחמדים מזהב וּמִפָּז רב ומתוקים מדבש ונפת צופים (תהל' יט יא). תשית לראשו עטרת פָּז (שם כא ד). טוב פריי מחרוץ וּמִפָּז ותבואתי מכסף נבחר (משלי ח יט). לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פָּז (איוב כח יז). ראשו כתם פָּז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב (שה"ש ה יא). שוקיו עמודיו שש מיסדים על אדני פָּז (שם שם יה). בני ציון היקרים המסלאים בַּפָּז איכה נחשבו לנבלי חרש (איכ' ד ב). — ואמר בן סירא: חיי שר אויתי מפז ורוח טובה מפנינים (ב"ס גני' ל יה). מלואות פז וחותם ברקת קול מזמור על נועם תירוש (שם לה ו). — ובתו"מ: זהב אופיר דאתי מאופיר זהב מופז שדומה לפז (ר' חסדא, יומא מד:). כל העמל בהן (בדברי תורה) ומקיימן פניו מצהיבות כפז (אלישע בן אבויה, אדר"נ כד). ומהו עטרה של הקב"ה כתם פז (תנחו' וארא ח). כך אמר דוד אוהב אני תורתך יותר מכל זהב ומפז למה לפי שאין עומד לא הממון והזהב והפז ביום הדין (מדר' תהל' קיט קכז). שוקיו עמודי שש אלו העשירים מיוסדים על אדני פז כפז שהוא נקי מכל פסולת (מדר' שה"ש, גרינהוט, מא:). — ובסהמ"א: והמלך יושב על כסא מלכותו בלבוש מלכות אפוד באפוד זהב והפז אשר עליו נצץ (ס' הישר, לבוב, מט.). — ואמר הפיטן: זוהר רימונים בשולי תכלתו זגי פז נתונים באמצעיתו (ר' משלם בן קלונימוס, אשוחח נפלאותיך Elbog. Stud., 129). — ואמר המשורר: ועמי לחשה תבל בסודה כאלו השקתה נפשי אשישה ישימוה כמשכיות אנשים ואינה פז אבל בפז כבושה (רשב"ג, הצפור או דרור, ברודי 1). — ומ"ר °פַּזִּים, כמו זְהָבִים, במשמ' בגדי זהב: שלש וטבל פזים עט וקדש (ר' משלם בר קלונימוס, עבודה אמיץ כח). — ובמשמ' צפויי זהב: פזי בית יערי חשף והשליך כבתורה (סלי' לי"ז בתמוז, סדור רסע"ג, שלב).