פַּתָּח

*, ש"ז מי שמלאכתו לְפַתֵּחַ אבנים וכדו', כמו מְפַתֵּחַ: אף בפתחי1 אבנים כן, כיצד הוא עושה נוטל מעות משולחני ונותן לחוצבין ולסתתין וכו' (ירוש' שקל' ד א).



1 [בכ"י ובגני': במפתחי, עי' ד"ס.]