*, פיזור, ש"ז, שה"פ מן פִּזֵּר, — מצבו של המפֻזר,  Zersteuung; dispersion; scattering: פזור לרשעים הנאה להם והנאה לעולם ולצדיקים רע להם ורע לעולם (סנה' ח ה). אם היה מפוזר במדוכה טהור מפני שהוא רוצה בפיזורו (ר' יהודה, טבול יום ב ג). הכל מודים כשהניחם בשעת קישור עבים טמאים בשעת פיזור עבים ד"ה טהורין (דבי רב, שבת טז:). — ובסהמ"א: ואלו חשבתם בגלותכם ופזורכם והיותכם תמיד בסכנה לא הייתם עוסקים בכמו אלה (ר"ש וירגא, שבט יהודה, הנובר תרסו, 26). — °ובמשמ' פִּזּוּר בזמן: שצריך שש שנים דהוה חזקה אף על פי שהן בפיזור (בשם הרא"ש, טוח"מ, חזקת הקרקעות קמא יח). — ושל °ממון, פזרנות בהפך מן כילות וקמצנות,   Verschwendung, Ausschweifung; extravagance, prodigalité; wastefulness: המדה הזאת (נדיבות) כשמנהיגין אותה על דרך השוה הנכונה שלא יגיע בה אל הפיזור וההפקר היא משובחת למאד (ר"י א"ת, תקון מדה"נ לרשב"ג, מג). ואולם המשובח האמצעי הוא הנדיבות אשר הוא עומד בין הפזור והכילות (ר' אברהם בן חסדאי, מאזני צדק לאלגזלי 90). לכן בני הוו זהירין שלא לצאת מגדר הנדיבות אל הפיזור וההפקר (יחיאל הרופא, מעלות המדות סט:). וכן מדת הפיזור והקמצנות המוטבעים בנפשו לא יתהפך מטבעו מפיזור לקמצנות או להיפך (ברכ' חתנים, מאמרים יקרים להאדמו"ר דובער בהרש"ז מלאדי כה).— ומ"ר פִּזּוּרִים: צוה לנטות אל קצה הפזורים כדי להתרחק מקביצת יד וצרות עין (ס' מוסר לר"י בן יהודה ב ה). והיה האפוטרופוס מכריז ואומר ש"ל שטר צואתי בידי ופנקס כל ההוצאות והפיזורים שעשיתי כמוס עמדי (שו"ת מהרי"ט ח"מ ג, שאל' מו, נה.).— ° פִּזּוּר הנפש, חסר מנוחה בנפש, דאגות לענינים שונים חסר התרכזות של המחשבה  Zerstreuung;distraction: כמ"ש על אחד מן החסידים שהיה אומר המקום יצילנו מפזור הנפש אמרו לו מה הוא פזור הנפש אמר שיהיה לי ממון בראש כל נהר ובראש כל קריה והוא מ"ש מרבה נכסים מרבה דאגה (ר"י א"ת, חו"ה, בטחון, פתיח'). ואמרתי ברוך שהצלני מפזור הנפש (אגרות יל"ג א לג). ועי' נֶפֶשׁ